איך להתכונן למבחן מתא״ם? תוכנית לימוד מלאה שלב אחר שלב

הכנה טובה למבחן מתא״ם היא לא פשוט לעבור פעם אחת על כל החומר ואז לפתור כמה מבחנים לקראת הסוף.

הבחינה דורשת שני סוגים שונים של יכולת: מצד אחד ידע והבנה בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר, ומצד שני קריאה, ניתוח והבנה של טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה. לכן גם תוכנית הלימודים צריכה לשלב בין למידה, תרגול, חזרה ויישום לאורך כל תקופת ההכנה.

במדריך הזה נראה איך לבנות תוכנית הכנה למתא״ם, מה ללמוד קודם, מתי להתחיל לפתור שאלות, מתי להכניס טקסטים וסימולציות, ומה לעשות אם נשארו לכם 12, 8 או רק 4 שבועות עד הבחינה.

בקצרה: איך כדאי להתכונן למתא״ם?

הדרך המומלצת היא להתחיל בבניית בסיס בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר, אבל לא לחכות לסיום החומר כדי להתחיל לתרגל. כבר מההתחלה כדאי לשלב שאלות, חזרות על נושאים קודמים ותרגול של קריאת טקסטים מדעיים.

ככל שמתקרבים לבחינה, היחס משתנה: פחות זמן מוקדש ללמידה ראשונית ויותר זמן לתרגול מעורב, עבודה תחת מגבלת זמן וסימולציות.

אפשר לחשוב על ההכנה כעל ארבע שכבות:

הנקודה האחרונה חשובה במיוחד. בזמן הלמידה קל יחסית לפתור עשר שאלות כשאנחנו יודעים שכולן עוסקות במתאם פירסון. בבחינה עצמה אף אחד לא אומר לנו מראש באיזה כלי להשתמש. צריך לזהות אותו.

לפני שמתחילים: להבין למה מתכוננים

לפי המבנה שמפרסם המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, מבחן מתא״ם כולל שני חלקים.

בחלק הראשון יש כ־30 שאלות העוסקות בסטטיסטיקה, שיטות מחקר והערכה ביקורתית של מחקרים בפסיכולוגיה. חלק מהשאלות הן שאלות ברירה וחלקן שאלות פתוחות־ממוקדות, והזמן המוקצב הוא 100 דקות.

בחלק השני יש כ־40 שאלות המתייחסות לשלושה קטעי קריאה באנגלית המבוססים על מאמרים בפסיכולוגיה. לכל קטע יש בדרך כלל 12–15 שאלות, וכל השאלות בחלק זה הן שאלות ברירה. הזמן המוקצב הוא 145 דקות. מאל״ו מציין שהזמנים עשויים להשתנות בין מועדים, ולכן ההנחיות במועד הבחינה עצמו הן הקובעות.

גם המשקל בציון אינו שווה. לפי מאל״ו, הציון הכללי הוא ממוצע משוקלל שבו החלק של סטטיסטיקה ושיטות מחקר מהווה 40% והחלק של הבנת טקסטים מדעיים מהווה 60%. הציונים מדווחים בסולם שממוצעו 100 וסטיית התקן שלו 20, בטווח שבין 50 ל־150, והם תקפים לחמש שנות הלימודים שלאחר הבחינה. לכן תוכנית שבה לומדים במשך חודשים רק סטטיסטיקה ומשאירים את הטקסטים לשבועיים האחרונים אינה אידיאלית.

מתי מתקיים מתא״ם? התאריך שממנו סופרים אחורה

כל תוכנית הכנה מתחילה מתאריך. מאל״ו מפרסם את המועדים הקרובים: מועד 2026 ייערך ב־6 באוקטובר 2026, וההרשמה הרגילה אליו נסגרה ב־16 באוגוסט 2026 (הרשמה מאוחרת אפשרית עד שמונה ימי עבודה לפני הבחינה, אם נותרו מקומות). הדיווח הצפוי של הציונים לאותו מועד הוא 19 בנובמבר 2026. מי שלא נרשם מתכנן כבר סביב המועד שאחריו - 24 באוקטובר 2027, עם סיום הרשמה ב־1 בספטמבר 2027; לוח הזמנים המלא שלו, כולל עלות ומועד קבלת הציונים, מרוכז במתא״ם 2027: מועד הבחינה, הרשמה ולוח זמנים להכנה.

שתי עובדות נוספות משנות את משמעות התאריך הזה. ראשית, הבחינה מתקיימת פעם אחת בשנה, לפני תחילת שנת הלימודים האקדמית, ואדם רשאי להיבחן בה מדי שנה — כלומר מי שמפספס מועד ממתין שנה שלמה עד להזדמנות הבאה. שנית, הציונים נמסרים בתוך 45 יום ממועד הבחינה, ולכן מי שמתכנן גם הרשמה למוסדות צריך לקחת בחשבון את פרק הזמן הזה.

הכיוון המעשי פשוט: קבעו את התאריך, ספרו אחורה 12, 8 או 4 שבועות, ורק אז החליטו מה נכנס לכל שבוע.

מה מותר ומה אסור בבחינה — ולמה זה משנה כבר בתרגול

שלושה כללים שמאל״ו מפרסם בחוברת ההדרכה לנבחני מתא״ם משפיעים ישירות על אופן התרגול. (מספרי השאלות והמשקלות שמופיעים בחוברת עצמה ישנים; המבנה העדכני הוא זה שבעמודי מאל״ו שקושרו למעלה.)

אין חומר עזר. השימוש במחשבונים, בדפי נוסחאות ובמילונים מכל סוג אסור בהחלט. לכן כדאי לתרגל מלכתחילה בלי מחשבון ובלי דף נוסחאות פתוח לצד השאלות. אם אתם נעזרים בהם בכל שאלה שנייה, התרגול לא מודד את מה שהבחינה תמדוד.

אין ניכוי נקודות על תשובה שגויה, ולכל השאלות משקל שווה. מכאן שאין סיבה להשאיר שאלה ריקה, וגם שאין היגיון להשקיע עשר דקות בשאלה קשה אחת כשממתינות שאלות פשוטות יותר בהמשך. ההחלטה הזאת — לסמן את הניחוש המושכל ולהמשיך — היא עצמה משהו שכדאי לתרגל, ולא לגלות לראשונה בבחינה.

שאלות פתוחות־ממוקדות נענות בעברית, בקצרה, בתוך השורות המוקצבות. זו אינה שאלת חיבור. שווה לתרגל ניסוח של תשובה קצרה וממוקדת בכתב, ולא רק לחשוב את התשובה בראש ולהמשיך לשאלה הבאה.

שלב 1: בונים בסיס — אבל לא מנסים לזכור הכול לפני שמתקדמים

בתחילת ההכנה המטרה היא להבין את המושגים המרכזיים מספיק טוב כדי להתחיל להשתמש בהם.

בסטטיסטיקה, למשל, לא מספיק לזכור נוסחה לסטיית תקן. צריך להבין מה היא מתארת, מה קורה לה כאשר הנתונים משתנים, ואיך היא קשורה למושגים אחרים.

אותו הדבר נכון לגבי בדיקת השערות. אפשר לזכור ש־α קשור לטעות מסוג ראשון, אבל במבחן עשויים לתאר מחקר ולשאול מה יקרה אם החוקרת תשנה את רמת המובהקות. כאן כבר נדרשת הבנה של הקשרים בין α, טעות מסוג ראשון, טעות מסוג שני ועוצמה.

גם בשיטות מחקר לא כדאי להסתפק ברשימת הגדרות. חשוב לדעת לקרוא מחקר ולזהות בעצמכם מהו המשתנה הבלתי תלוי, מהו המשתנה התלוי, האם קיימת בעיית תוקף פנימי, איזה משתנה מתערב עשוי להסביר את התוצאה ומה אפשר או אי אפשר להסיק מהמערך.

המטרה בשלב הזה אינה להגיע לשליטה מושלמת בכל נושא. היא להגיע לרמה שבה אפשר להתחיל לפתור עליו שאלות.

שלב 2: מתחילים לפתור שאלות מוקדם

אחת הטעויות הנפוצות בלמידה היא התחושה שצריך קודם "לדעת את החומר" ורק אחר כך להיבחן עליו. בפועל, ניסיון לשלוף את הידע הוא בעצמו חלק מתהליך הלמידה.

מחקר על תרגול שליפה הראה שניסיון להיזכר ולהפיק את התשובה מוביל לשימור טוב יותר לטווח ארוך מאשר קריאה חוזרת של אותו חומר. והאפקט אינו מוגבל לניסויים על שינון רשימות: סקירה מ־2022 ב־Nature Reviews Psychology מסכמת ראיות לכך שהשילוב של תרגול שליפה ולמידה במרווחים משפר למידה במגוון תחומי תוכן ובסביבות לימוד אמיתיות.

לכן, אחרי שלמדתם נושא כמו רווחי סמך, לא כדאי לקרוא מיד את ההסבר שוב ושוב. עדיף לסגור אותו ולנסות לענות על שאלות: מה יקרה לרווח הסמך אם נגדיל את המדגם? מה יקרה אם נרצה רמת ביטחון גבוהה יותר? האם רווח סמך רחב יותר מעיד בהכרח על אפקט גדול יותר?

כאן מתחילה הלמידה האמיתית למתא״ם.

שלב 3: לא רק לבדוק אם טעיתם — להבין למה טעיתם

אחרי פתרון שאלה, "נכון" ו"לא נכון" הם מידע חלקי בלבד.

נניח שעניתם לא נכון על שאלה בנושא מתאם. הטעות יכולה לנבוע מכמה מקורות שונים לחלוטין: אולי לא הבנתם מהו מתאם, אולי בלבלתם בין r לבין R², אולי הבנתם את הנושא אבל קראתם את סימן המינוס לא נכון, ואולי נפלתם במסיח שהסיק סיבתיות מקשר מתאמי.

אם מדובר בחוסר ידע, צריך לחזור להסבר. אם זו טעות בפרשנות, צריך לתרגל שאלות דומות. אם זו טעות קריאה, צריך לשנות את דרך העבודה עם השאלה. ואם אותו סוג טעות חוזר שוב ושוב, זה כבר סימן לחולשה שצריך לחזק באופן ממוקד.

זו גם הסיבה שפתרון של מאות שאלות בפני עצמו לא מבטיח שיפור. מה שחשוב הוא מה אתם עושים עם המידע שמתקבל מהתרגול.

טעות שחוזרת היא נושא, לא מקרה. הזינו את תאריך הבחינה וקבלו תוכנית שמשלבת חומר חדש, תרגול וחזרות על מה שעדיין לא יושב.

שלב 4: חוזרים לחומר אחרי שכבר התחלתם לשכוח

כשנושא מרגיש ברור מיד לאחר שלמדנו אותו, קל לקבל תחושה שהוא כבר "יושב". אבל זו בדיקה בעייתית: המידע עדיין טרי מאוד.

הבדיקה המעניינת יותר היא האם תוכלו לפתור שאלה בנושא בעוד שלושה ימים, שבוע או שלושה שבועות — במיוחד כאשר אף אחד לא יאמר לכם מראש שזה הנושא שנבדק.

מחקר על למידה במרווחים מראה יתרון ללמידה שמפוזרת על פני מספר מפגשים במקום לרכז את כל החזרות ברצף אחד. לכן תוכנית הכנה טובה למתא״ם צריכה לכלול בכל שבוע גם חומר שכבר נלמד בעבר.

לדוגמה, אם היום אתם לומדים ANOVA, ייתכן שחלק מהתרגול היומי שלכם עדיין יכלול רווחי סמך, מבחני t ומתאם. זה לא עיכוב בדרך לחומר החדש. זאת הדרך לשמור על החומר הישן.

שלב 5: מתחילים לערבב נושאים

בשלבים הראשונים הגיוני ללמוד נושאים בנפרד: לומדים ציוני תקן ואז פותרים שאלות על ציוני תקן, לומדים הסתברות ואז פותרים שאלות הסתברות, ולומדים מתאם ואז מתרגלים מתאם.

בהמשך צריך לשבור את המבנה הזה. במקום לקבל עשר שאלות שכולן מסומנות מראש כ"מתאם", כדאי לקבל רצף כמו: רווח סמך, מתאם, מערך מחקר, מבחן t, משתנה מתערב, ANOVA, שוב מתאם.

עכשיו חלק מהמשימה הוא לזהות מה בכלל השאלה דורשת. זהו הבדל חשוב בין לדעת לפתור שאלה בנושא לבין לדעת לזהות את הנושא כאשר הוא מופיע בתוך מבחן. ניסויים על תרגול מעורב מצאו יתרון לערבוב סוגי תרגילים על פני עבודה על סוג אחד ברצף, ומטא־אנליזה של מחקרי interleaving מצאה יתרון כללי לשיטה — שגודלו תלוי, בין היתר, במידת הדמיון בין הנושאים המעורבבים.

שלב 6: לא משאירים את הטקסטים לסוף

חלק הטקסטים מהווה 60% מהציון הכללי במתא״ם. אבל מעבר למשקל שלו, יש סיבה נוספת להתחיל בו מוקדם: קריאת מאמר מדעי היא מיומנות שמתפתחת בהדרגה.

צריך ללמוד לזהות במהירות מה שאלת המחקר, מה הייתה ההשערה, איך בנוי המערך, מה נמדד, מה היו התוצאות, איזו מסקנה החוקרים מציעים ועד כמה הנתונים באמת תומכים בה.

חשוב גם להבדיל בין חלקים שונים במאמר. משפט שמופיע במבוא ומתאר מחקר קודם אינו בהכרח טענה של המחקר הנוכחי. השערת החוקרים אינה תוצאה. תוצאה סטטיסטית אינה בהכרח המסקנה התיאורטית. וממצא של קשר אינו בהכרח עדות לסיבתיות.

מאל״ו עצמו מבהיר שהחלק אינו מיועד להיות מבחן ידע באנגלית בלבד. הטקסטים באנגלית, אך מטרת החלק היא לבחון קריאה והבנה של מאמרים בפסיכולוגיה והיכולת לקשר אותם לידע מהתואר הראשון. מילים החיוניות להבנת הקטע אף עשויות להופיע עם תרגום.

לכן גם כשנתקלים במילה לא מוכרת, לא תמיד נכון לעצור ולתרגם כל משפט. חשוב ללמוד להבין את המבנה והטיעון גם כאשר לא מכירים כל מילה.

אז כמה זמן צריך ללמוד למתא״ם?

אין מספר שבועות שמתאים לכולם. סטודנט שסיים לאחרונה קורסים בסטטיסטיקה ושיטות מחקר ומרגיש נוח בקריאת מאמרים באנגלית נמצא בנקודת פתיחה אחרת לחלוטין ממי שלא נגע ברגרסיה או ANOVA במשך כמה שנים.

לפני שמחליטים כמה זמן ללמוד, כדאי לבדוק שלושה דברים: כמה מהחומר אתם כבר יודעים, כמה זמן שבועי באמת תוכלו להקדיש להכנה, ומהי רמתכם בחלק הטקסטים. עם זאת, ברגע שיש תאריך בחינה לספור ממנו אחורה, אפשר לבנות שלוש מסגרות שימושיות.

תוכנית הכנה למתא״ם ב־12 שבועות

כשיש כשלושה חודשים, אפשר לבנות את ההכנה בהדרגה ולתת מספיק מקום גם לחזרות.

בארבעת השבועות הראשונים כדאי לבנות בסיס. לומדים נושא, פותרים עליו שאלות, מקבלים משוב וחוזרים בהמשך השבוע גם לנושאים קודמים. במקביל מתחילים לעבוד עם טקסטים, בהתחלה בקצב איטי יותר ותוך עצירה להבנת מבנה המאמר.

באמצע התקופה מפחיתים בהדרגה את ההפרדה בין הנושאים. התרגול הופך מעורב יותר, וטקסטים נקראים עם פחות עזרה. בשבועות האחרונים עוברים יותר ויותר לעבודה דומה למבחן: רצפים ארוכים של שאלות, הגבלת זמן וטקסטים מלאים.

תוכנית הכנה למתא״ם ב־8 שבועות

בחודשיים עדיין אפשר לבנות תוכנית מסודרת, אבל אין הרבה מקום לשלב ארוך שבו רק לומדים חומר.

כאן חשוב במיוחד לזהות מהר מה באמת דורש למידה מחדש ומה רק דורש רענון. אם אתם כבר יודעים לחשב ולהבין ציוני תקן, אין סיבה להשקיע בהם אותו זמן שאתם משקיעים בנושא שבו אתם עדיין מתקשים להבין את ההיגיון.

המטרה אינה לתת לכל פרק זמן שווה. המטרה היא להגיע לבחינה עם כמה שפחות נקודות חולשה משמעותיות.

נשאר חודש למתא״ם: תוכנית ל־4 שבועות

ארבעה שבועות אינם הזמן האידיאלי להתחיל מאפס, אבל הם בהחלט מספיקים כדי לעבוד בצורה ממוקדת יותר.

במצב כזה כדאי להיזהר ממלכודת נפוצה: להתחיל לקרוא את כל חומר הלימוד מהעמוד הראשון. כאשר הזמן מוגבל, האבחון הופך חשוב יותר.

אם אתם כבר שולטים בנושא מסוים, פתרו כמה שאלות כדי לוודא זאת והמשיכו. השקיעו את עיקר הזמן בנושאים שבהם יש פוטנציאל אמיתי לשיפור. גם כאן לא כדאי לוותר על חלק הטקסטים: ניסיון "לסיים קודם את כל הסטטיסטיקה ואז לראות אם נשאר זמן למאמרים" עלול ליצור תוכנית לא מאוזנת.

איך צריך להיראות יום לימודים למתא״ם?

יום לימודים טוב לא חייב להיות מורכב מנושא אחד בלבד. במקום ללמוד שלוש שעות רצופות רק רגרסיה, אפשר לשלב כמה סוגים של פעילות: ללמוד רעיון חדש, לפתור עליו מספר שאלות, לבצע חזרה קצרה על חומר קודם ולתרגל חלק מטקסט מדעי.

לדוגמה, יום מסוים יכול להתחיל בהבנת רגרסיה לינארית ו־R². לאחר מכן לפתור שאלות בנושא, לחזור לכמה שאלות ישנות על מתאם ורווחי סמך, ולסיים בעבודה על קטע מתוך מאמר.

למחרת לא צריך להתחיל הכול מחדש. ממשיכים לנושא הבא, אבל חלק מהחומר של אתמול יחזור בהמשך. כך נוצר בהדרגה ידע שמוחזק לאורך זמן ולא רק עד סוף הפרק.

כמה שעות ביום צריך ללמוד למתא״ם?

עדיף לחשוב על היקף ההכנה השבועי ולא על מספר קסם של שעות ביום. ארבע שעות של קריאה פסיבית אינן בהכרח טובות יותר משעתיים שבהן לומדים, מנסים לשלוף את הידע, פותרים שאלות ומנתחים טעויות.

ההיקף המתאים תלוי בזמן שנותר, בנקודת הפתיחה ובמספר הימים שבהם אפשר ללמוד. ככל שמתקרבים לבחינה, חשוב גם ליצור מדי פעם מקטעים ארוכים יותר של עבודה. הבחינה עצמה דורשת ריכוז לאורך זמן, ולכן גם סיבולת היא חלק מההכנה.

מתי להתחיל לעשות סימולציות?

סימולציה מלאה אינה הדרך הטובה ביותר ללמוד נושא בפעם הראשונה. בתחילת הדרך, תרגול ממוקד נותן בדרך כלל מידע שימושי יותר: אתם יודעים שהבעיה היא ברווחי סמך, למשל, ויכולים לעבוד ישירות על הפער.

סימולציות הופכות חשובות יותר כאשר כבר יש בסיס סביר ברוב הנושאים. בשלב הזה הן בודקות דברים שתרגול פרקים בודדים לא יכול לבדוק היטב: מעבר בין נושאים, ניהול זמן, ריכוז ממושך, התמודדות עם שאלות קשות והחלטה מתי להתעכב ומתי להתקדם.

אבל הציון בסימולציה הוא רק ההתחלה. אחריה כדאי לעבור על הטעויות ולבדוק מאיפה הן הגיעו. אם חמש טעויות שונות נובעות מאותו בלבול מושגי, זה הרבה יותר חשוב מהמספר הכולל של התשובות השגויות.

איך יודעים שמוכנים למתא״ם?

התחושה ש"החומר מוכר" אינה מדד מספיק טוב. אפשר לקרוא הסבר על ANOVA ולהרגיש שהכול ברור, אבל המבחן האמיתי הוא האם תוכלו לזהות בעצמכם מתי נדרש ANOVA, לפרש את התוצאה ולהבדיל בין תשובה נכונה למסיח כאשר הנושא אינו כתוב בראש העמוד.

סימנים טובים יותר למוכנות הם ביצועים יציבים לאורך זמן, הצלחה גם בשאלות שלא נפתרו מיד אחרי הלמידה, יכולת לעבור בין נושאים שונים, ירידה במספר הטעויות החוזרות ושיפור בעבודה עם טקסטים תחת מגבלת זמן.

במילים אחרות, המטרה היא לא להגיע למצב שבו "עברתי על כל החומר". המטרה היא להגיע למצב שבו אתם מצליחים להשתמש בו.

טעויות נפוצות בהכנה למבחן מתא״ם

• לקרוא הרבה ולתרגל מעט. הקריאה יכולה ליצור תחושת היכרות חזקה, אבל היא אינה בהכרח אומרת שנצליח לשלוף ולהשתמש במידע בשאלה חדשה. סקירה מקיפה של עשר טכניקות למידה דירגה קריאה חוזרת והדגשה בטוש כטכניקות בעלות תועלת נמוכה, ואת תרגול השליפה ואת פיזור הלמידה על פני זמן כשתי הטכניקות המועילות ביותר.
• ללמוד כל נושא פעם אחת ולא לחזור אליו. במצב כזה החומר של תחילת הקורס עלול להיות כבר רחוק מאוד עד שמגיעים לסופו.
• להשאיר טקסטים או סימולציות לסוף. טקסטים דורשים מיומנות שמתפתחת עם תרגול, וסימולציות חושפות בעיות שלא תמיד רואים בתרגול קצר.
• לעשות עוד ועוד שאלות בלי לעצור להבין את הטעויות. עשרים שאלות נוספות לא בהכרח יעזרו אם אותה תפיסה שגויה ממשיכה להוביל את כולן.

הכנה עצמית או קורס מתא״ם?

אפשר להתכונן למבחן מתא״ם גם באופן עצמאי. השאלה היא לא רק אם יש לכם חומר ללמוד ממנו, אלא האם אתם מצליחים לבנות לעצמכם תהליך.

צריך לדעת מה ללמוד, באיזה סדר, מתי לחזור לחומר, איך לשלב בין שני חלקי הבחינה, איך לזהות חולשות ואיך לעבור בהדרגה מתרגול ממוקד לתרגול ברמת בחינה.

עבור חלק מהסטודנטים מערכת או קורס מסודר יכולים לפשט את התהליך הזה. היתרון אינו רק בכך שהחומר נמצא במקום אחד. הערך הגדול יותר הוא כשמערכת הלמידה עוזרת להחליט מה כדאי לעשות עכשיו בהתאם לזמן שנותר ולביצועים עד כה.

לא צריך ללמוד יותר. צריך לנהל טוב יותר את הלמידה

הכנה למבחן מתא״ם היא תהליך מצטבר. לומדים משהו חדש, מנסים להשתמש בו, טועים, מבינים את הטעות, ממשיכים הלאה — ואז פוגשים אותו שוב אחרי כמה ימים.

בהדרגה, שאלות שהיו דורשות מאמץ גדול הופכות מוכרות יותר. הקריאה של מאמרים נעשית מהירה וממוקדת יותר. ונושאים שהיו מבודדים מתחילים להתחבר זה לזה.

זו גם הסיבה שקשה לבנות תוכנית הכנה טובה כטבלה שבה "יום ראשון = פרק 1, יום שני = פרק 2". תוכנית טובה צריכה להשתנות ככל שאתם מתקדמים.

תוכנית למידה אישית למבחן מתא״ם

במתא״ם חכם אתם מזינים את תאריך הבחינה, והמערכת בונה תוכנית לימוד עד אליו. בכל יום היא משלבת בין חומר חדש לבין תרגול וחזרה על מה שכבר למדתם. ככל שמצטברים ביצועים, אפשר לזהות נושאים שבהם אתם חזקים יותר, נושאים שעדיין דורשים עבודה וטעויות שחוזרות אצלכם.

במקום לנסות להחליט בכל יום אם ללמוד פרק חדש, לחזור למשהו ישן או לפתור עוד שאלות — התוכנית מחברת את הדברים למסלול אחד.

ההרשמה בחינם, בלי כרטיס אשראי.

רוצים להשלים את התמונה? התחילו במדריך מה זה מבחן מתא״ם ואיך הוא בנוי, עברו על כל נושאי הסטטיסטיקה ושיטות המחקר למתא״ם, למדו איך לקרוא טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה, המשיכו אל מתי ואיך להשתמש בסימולציית מתא״ם, קראו על ציון מתא״ם — איך הוא מחושב ומה נחשב ציון טוב, ובדקו את תנאי הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה ב־2027.

שאלות נפוצות

מבנה הבחינה, הזמנים והמועדים עשויים להתעדכן. לפני הבחינה יש לבדוק את ההנחיות העדכניות באתר מאל״ו ואת מועדי הבחינה ומועדי סיום ההרשמה.