תואר שני בפסיכולוגיה קלינית: מסלולים, קבלה והדרך להתמחות

תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מכשיר לקראת התמחות קלינית: שנתיים של לימודים עם פרקטיקום ועבודת גמר, ואחריהם התמחות ובחינת מומחיות של משרד הבריאות.

הספים להגשת מועמדות שונים מאוד ממוסד למוסד. בתנאי תשפ״ז, האחרונים שפורסמו, הסף המספרי הנמוך ביותר לקלינית היה 75 באחוה והגבוה ביותר 120 באוניברסיטה העברית, ובחיפה אין סף מספרי כלל. אבל סף הגשה אינו ציון קבלה: בבן־גוריון, למשל, הסף הפורמלי הוא 100 ואילו סף המתא״ם של המוזמנים לראיון בשנים האחרונות היה 115–120.

אם אתם עדיין לפני הבחינה, ציון המתא״ם ומה נחשב ציון טוב הוא נקודת התחלה טובה; טבלת התנאים לכל המגמות מציגה את התמונה המלאה מעבר לקלינית.

בקצרה

• הדרך המלאה: תואר ראשון, תואר שני קליני (שנתיים), התמחות של שנתיים לפחות ובחינת מומחיות. לפי הנחיות ההתמחות של משרד הבריאות, לפחות שנה מההתמחות היא במסגרת אשפוזית.
• הספים לתשפ״ז: 75 (אחוה), 100 (בן־גוריון, רייכמן, המכללה למינהל), 105 (תל אביב), 110 (רופין), 115 (בר־אילן), 120 (האוניברסיטה העברית); בחיפה אין סף מספרי, ובאקדמית תל אביב–יפו הסף תלוי בממוצע.
• סף ההגשה אינו סף הקבלה. רופין ותל אביב כותבות זאת במפורש; הנתונים של בן־גוריון וחיפה ממחישים זאת.
• המועד שקובע: להרשמה לתשפ״ח (פברואר–מרץ 2027) נדרש ציון ממועד 6.10.2026 או ממועד קודם בתוקף; הפירוט במדריך למתא״ם 2027.
• תנאי תשפ״ח טרם פורסמו נכון ל־15.9.2026; ההרשמה ברוב המוסדות נפתחת בתחילת פברואר.

מה עושה פסיכולוג קליני?

פסיכולוג קליני מאבחן ומטפל בהפרעות ובמצוקות נפשיות, מטראומה קשה, דיכאון ופסיכוזה ועד קשיים במעברי חיים. החטיבה הקלינית של הסתדרות הפסיכולוגים מגדירה את תחומי העיסוק כ"טיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה) בילדים, נוער, מבוגרים, טיפול זוגי, משפחתי וקבוצתי, ואבחון מקיף (פסיכודיאגנוסטיקה)" (הפ״י, החטיבה הקלינית).

שני העמודים האלה, פסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה, הם גם מה שמלמדים בתואר. באוניברסיטת בר־אילן, למשל, התוכנית כוללת "קורסים תיאורטיים בפסיכותרפיה, פסיכופתולוגיה, נוירופסיכולוגיה ופסיכודיאגנוסטיקה", עם הכשרה בגישות דינמיות, קוגניטיביות־התנהגותיות, משפחתיות ואינטגרטיביות (בר־אילן, המגמה הקלינית).

בישראל אין הגדרה חוקית לפסיכותרפיה, אבל פסיכולוגים רשאים לתת טיפול פסיכולוגי רק בגבולות ההתמחות שלהם, וכפי שמסכם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הם "לוקחים תפקיד מרכזי במערך שירותי הפסיכותרפיה בישראל" (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מאי 2023).

איפה עובדים פסיכולוגים קליניים בישראל?

בעיקר במערכת בריאות הנפש הציבורית ובקליניקה פרטית, ולעיתים קרובות בשתיהן במקביל. לפי הפ״י, מקומות העבודה העיקריים הם "בתחנות לבריאות הנפש של משרד הבריאות ובמרפאות לבריאות הנפש של קופות החולים (לילדים ולמבוגרים), בבתי החולים הפסיכיאטריים, ביחידות לטיפול ואשפוז יום פסיכיאטרי, באגף בריאות הנפש של צה״ל", לצד שירותי ייעוץ באוניברסיטאות וקליניקות פרטיות. בצה״ל משרתים פסיכולוגים קליניים גם כקציני בריאות נפש (אתר המתגייסים).

מאז הרפורמה בביטוח בריאות הנפש (2015) קופות החולים אחראיות לטיפול בבריאות הנפש, ולפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת רוב המטפלים שעוסקים בפסיכותרפיה במרפאות ציבוריות מחזיקים במקביל גם קליניקה פרטית (ממ״מ, 2023).

שוק העבודה: הרבה פסיכולוגים קליניים, מעט תקנים

הפסיכולוגיה הקלינית היא ההתמחות הגדולה ביותר במקצוע. לפי דוח כוח האדם במקצועות הבריאות של משרד הבריאות לשנת 2023 (פורסם במרץ 2025), בסוף 2023 היו בישראל 10,021 פסיכולוגים מומחים, 53% מהם בתחום הקליני, ובאותה שנה ניתנו 710 רישיונות חדשים (סיכום הדוח ב־e-Med).

המחסור אינו במספר הקלינאים אלא במשרות. משרד הבריאות מסר לממ״מ כי "אין מחסור בפסיכולוגים קליניים בישראל, אך יש מחסור בפסיכולוגים בתחום ההתפתחותי, הרפואי והשיקומי", והפסיכולוג הארצי הוסיף ש"כאשר פסיכולוג מתמחה מסיים את ההתמחות אין לו ככלל תקן אותו הוא יכול למלא" (ממ״מ, מאי 2023, נתוני 2021). באותו דוח כל קופות החולים דיווחו על קושי לגייס פסיכולוגים לילדים, ושלוש מהן על קושי לגייס דוברי ערבית ועובדים בפריפריה.

מרכז אדוה מביא נתונים משלימים: בשנת 2022 היו "כ־675 תקנים בלבד לפסיכולוגיות קליניות ולפסיכולוגיות בהתמחות קלינית בשירות הציבורי", ולפי הערכת הפורום לפסיכולוגיה ציבורית נדרשו עוד לפני המלחמה כ־1,500 משרות נוספות (מרכז אדוה, "אין מזור לנפש", פברואר 2026). מבקר המדינה מצא שזמן ההמתנה הממוצע לטיפול בקופות במרץ–אפריל 2024 היה כשישה חודשים וחצי (דוח מבקר המדינה, 2025), ונכון ל־23.3.2025 המתינו 749 בוגרי תואר שני לתחילת התמחות, 77% מהם לקלינית (ממ״מ, יוני 2025).

מנגד, התוכנית הלאומית לבריאות הנפש "מקום לנפש" מתוקצבת ביותר מ־1.4 מיליארד ש״ח, בין השאר להרחבת שירותי הקופות ולגיוס אנשי מקצוע (משרד הבריאות; מעריב, ינואר 2024). לפי מרכז אדוה נוספו במסגרתה 30 מיליון ש״ח למלגות מתמחים, אך באוגוסט 2025 הוא הסתייג שאין תקן מחייב שמבטיח שהכסף יופנה לתוספת תקנים.

כמה מרוויח פסיכולוג קליני במגזר הציבורי?

לפי מזכר ההבנות מאוגוסט 2024, ששכרו החדש חל מינואר 2025, שכר הבסיס לפני תוספות הוא 11,000 ש״ח למתמחה, 13,000 ש״ח למומחה, 15,000 ש״ח למדריך ו־17,000 ש״ח למדריך בכיר, עם תוספות של 250 ש״ח באפריל 2026 ובאפריל 2027 (כלכליסט, 5.8.2024). ההסכם חל על כ־5,000 פסיכולוגים במשרדי הממשלה, ברשויות, בבתי החולים ובקופות, והעלה את שכר המומחים בכ־40% בממוצע (ynet). מרכז אדוה מציין שההעלאה מבשילה במלואה ב־2027.

המספרים האלה הם שכר בסיס במגזר הציבורי. על שכר בקליניקה פרטית אין נתון רשמי, ולא נמציא אחד.

מהתואר להתמחות ולתואר מומחה: כמה שנים זה לוקח?

לפחות ארבע שנים אחרי התואר הראשון, לא כולל ההמתנה למקום התמחות. חוק הפסיכולוגים קובע שש התמחויות מוכרות, וקלינית היא אחת מהן; רישום בפנקס הפסיכולוגים מחייב תואר שני בפסיכולוגיה ממוסד מוכר, ותואר מומחה מחייב התמחות ובחינה (חוק הפסיכולוגים, תשל״ז–1977).

לפי הנחיות הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית (עודכנו פברואר 2025):

• משך: "שנתיים במשרה מלאה או במשרה חלקית שלא תפחת מחצי משרה", כשחצי משרה היא כ־20 שעות שבועיות.
• מסגרות: "ההתמחות תעשה במסגרת אשפוזית (לפחות שנה ברציפות), ובמסגרת מרפאה".
• הדרכה: 30 שעות בראיון, 160 שעות בפסיכודיאגנוסטיקה (משני מדריכים לפחות) ו־160 שעות בפסיכותרפיה.
• מציאת מקום: "על המתמחה... למצוא בכוחות עצמו מקום התמחות". רישום קבוע כמתמחה אפשרי רק אחרי הרישום בפנקס, ורישום זמני נספר רק עד מחצית תקופת ההתמחות.

בסיום ניגשים לבחינת ההתמחות, שנערכת "בשני מועדי הבחינות בשנה (קיץ וחורף)" בפני שלושה בוחנים, בתחומי הפסיכותרפיה והפסיכודיאגנוסטיקה (נוהל בחינת סיום ההתמחות).

תוכניות התואר בנויות כך שהבוגר יעמוד בדרישות הקדם להתמחות: בן־גוריון, למשל, כותבת שהתוכנית "כוללת את כל דרישות הקדם להתחלת התמחות בפסיכולוגיה קלינית עם סיום לימודי התואר השני" (עלון תשפ״ז, PDF).

למי המסלול הקליני מתאים, ומה לשקול לפני שבוחרים בו?

למי שרוצה לעסוק בטיפול ובאבחון ומוכן לדרך ארוכה ותחרותית שבה כל שלב תלוי בשלב הקודם. האוניברסיטה העברית מתארת את התוכנית כ"תשתית עיונית ומעשית המאפשרת להם ללמוד ולהתפתח כמטפלים", עם פרקטיקום ש"נמשך ברציפות במשך שנתיים ובאותה מסגרת קלינית" (האוניברסיטה העברית, המגמה הקלינית).

ארבעה שיקולים שהמקורות תומכים בהם:

1. התחרות על הקבלה גדולה מהתחרות על סף ההגשה. הפער בבן־גוריון בין 100 ל־115–120 הוא הדוגמה המפורסמת, ורופין כותבת במפורש שעמידה בסף אינה מבטיחה זימון לראיון (רופין, תנאי הגשה).
2. מקום ההתמחות אינו מובטח. המתמחה מוצא אותו בעצמו, המחסור במדריכים גדול בעיקר בפריפריה, ובמרץ 2025 המתינו מאות בוגרים לתחילת התמחות קלינית.
3. המלגה חלקית. תקציב מלגות המתמחים גדל מכ־23 מיליון ש״ח ב־2010 לכ־33 מיליון ב־2020, ולפחות 75% ממנו הוקצו לתחום הקליני, אבל רק כ־43% מהמתמחים קיבלו מלגה ב־2020; משרד הבריאות כתב כי "המדינה אינה מתחייבת לממן את כל מי שלמד פסיכולוגיה" (ממ״מ, 2023).
4. אחרי ההתמחות לא תמיד יש תקן, ורוב המטפלים במרפאות הציבוריות מחזיקים במקביל גם קליניקה פרטית.

מי שמושך אותו הצד הקליני אבל לא בהכרח בריאות הנפש, יכול להשוות עם הפסיכולוגיה השיקומית והנוירופסיכולוגיה, עם הפסיכולוגיה הרפואית או עם הפסיכולוגיה ההתפתחותית: שלוש התמחויות שבהן, לפי משרד הבריאות, יש מחסור.

איפה לומדים פסיכולוגיה קלינית, ואילו תתי־מסלולים קיימים?

בעשרה מוסדות עם מגמה קלינית, ובכמה מהם ביותר ממסלול אחד:

• אוניברסיטת תל אביב: מגמה קלינית־מחקרית בלבד, שמטרתה "הכשרת פסיכולוגים קליניים והעמקת היכולת המחקרית ברמה בינלאומית".
• האוניברסיטה העברית: מגמה קלינית, מסלול נוירופסיכולוגיה קלינית שיקומית, ותוכנית לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד המשותפת לבית הספר לחינוך.
• בר־אילן: מגמה קלינית שממנה ממשיכים "להתמחות בפסיכולוגיה קלינית של הילד או של המבוגר".
• בן־גוריון: מגמה קלינית אחת המכסה ילדים, מתבגרים ומבוגרים (קטלוג התואר השני).
• אוניברסיטת חיפה: שלוש תוכניות נפרדות: קלינית למבוגרים, קלינית לילדים ומתבגרים וקלינית בדגש נוירופסיכולוגיה.
• אוניברסיטת רייכמן: מגמה קלינית.
• המרכז האקדמי רופין: מגמה קלינית ותוכנית לפסיכולוגיה קלינית של הבגרות והזיקנה.
• המסלול האקדמי המכללה למינהל: מגמה קלינית במיקוד מתבגרים וצעירים (18–25).
• האקדמית תל אביב–יפו: קלינית של המבוגר ומסלול במיקוד ילדים.
• האקדמית אחוה: מגמה קלינית.

לכל אוניברסיטה יש גם עמוד משלה באתר, עם התהליך והמועדים: תל אביב, האוניברסיטה העברית, בר־אילן, בן־גוריון, חיפה, רייכמן והאקדמית תל אביב–יפו.

שימו לב למה שאין: "פסיכולוגיה קלינית־רפואית" אינה מסלול תואר, כי פסיכולוגיה רפואית היא התמחות נפרדת בחוק; ונוירופסיכולוגיה אינה התמחות בפני עצמה, אלא מסלולי תואר שמובילים להתמחות שיקומית או קלינית.

מבנה הלימודים: שנתיים, תזה ופרקטיקום

ברוב המוסדות התואר נמשך שנתיים עם עבודת גמר ופרקטיקום; בחיפה, בתל אביב–יפו, במכללה למינהל ובאחוה הפרקטיקום יומיים בשבוע. ההבדלים הם בסוג עבודת הגמר ובעומס הנוכחות.

את מבנה התוכנית ברופין לא הצלחנו לאמת, ולכן היא אינה בטבלה. בבן־גוריון יש נקודה נוספת שכדאי לדעת מראש: בסוף השנה הראשונה "תתבצע הערכה מחודשת לגבי התאמת הסטודנט/ית למגמה".

איך נראה תהליך הקבלה ומתי הוא מתרחש?

ברוב המוסדות ההרשמה נפתחת בתחילת פברואר ונסגרת בתחילת מרץ, הראיונות נערכים באביב והתשובות מגיעות בתחילת יולי דרך מערכת השיבוץ הארצית. אלה תאריכי תשפ״ז; מועדי תשפ״ח טרם פורסמו.

השלבים החוזרים ברוב המוסדות: גיליון ציונים, קורות חיים, שאלון אישי או הצהרת כוונות, שתי המלצות (בדרך כלל אחת אקדמית ואחת מהשדה), ואז ראיון או מרכז הערכה. ההבדלים בפרטים:

• תל אביב: ההרשמה לתשפ״ז נמשכה מ־1.2.2026 עד 1.3.2026, ו"הקבלה מותנית במרכז הערכה אליו יזומנו מועמדים שעברו את וועדת הקבלה הראשונית של המגמה" (תל אביב, המגמה הקלינית).
• האוניברסיטה העברית: מסמכים בין 1 בפברואר ל־1 במרץ 2026, ראיונות באפריל–מאי, דירוג במערכת השיבוץ ב־7–20 ביוני ותשובות ב־1 ביולי 2026 (לוח הזמנים).
• בן־גוריון: מטפלים רק במועמדות בעדיפות ראשונה. נדרשים שאלון אישי, הצהרת כוונות ו"שתי המלצות בלבד (אחת אקדמית ואחת קלינית)"; המועמדים מדרגים ארבעה מנחים, וחלקם מוזמנים לראיון אחד או שניים (עלון תשפ״ז).
• חיפה: מסמכים עד 3.3.2026 והמלצות עד 14.3.2026 (חיפה, קלינית למבוגרים).
• רייכמן: "מיון על סמך מכלול הנתונים שהציג המועמד", ראיון למי שעבר את השלב הראשון, וייתכן שלב נוסף (רייכמן).
• המכללה למינהל: הרשמה מ־1.2.26 עד 1.3.26, ראיונות ממרץ עד תחילת יוני ותשובות ב־1.7.2026 (המכללה למינהל).
• אחוה: ההרשמה לתשפ״ז נסגרה כבר ב־14.2.26, מוקדם מהאחרים.

אף מוסד אינו מפרסם את מספר המועמדים או המקומות, ולכן אין יחס קבלה לצטט.

איזה מועד מתא״ם נספר? להרשמה לתשפ״ח משמש מועד 6.10.2026 או מועד קודם בתוקף, ומועד 24.10.2027 כבר מיועד לתשפ״ט; הפירוט במדריך למתא״ם 2027.

ספי המתא״ם והממוצע לקלינית: מה המספרים אומרים ומה לא

הטבלה שלמטה מציגה את הסף להגשת מועמדות, לא את הציון שנדרש כדי להתקבל. היא כוללת גם את מסלולי הנוירופסיכולוגיה בחיפה ובאוניברסיטה העברית, כי הן מסומנות בטבלה כמסלולים קליניים.

בקריאה מהירה של הטבלה נראה שקלינית "דורשת" בין 75 ל־120. הקריאה הנכונה שונה, בשלושה מובנים.

סף הגשה, סף זימון וציון המתקבלים הם שלושה מספרים שונים. בן־גוריון מפרסמת סף פורמלי של 100, וכותבת באותו עלון ש"סף המתא״ם למרואיינים היה 115–120 (הסף המדויק משתנה משנה לשנה)". חיפה אינה קובעת סף כלל למסלולים למבוגרים ולילדים, וכותבת ש"קבלה עם ציון נמוך מ־110 לא התרחשה בשנים האחרונות". כלומר 100 בבן־גוריון ו"כל ציון" בחיפה מצביעים שניהם על 110 ומעלה בפועל.

המתא״ם הוא רק חלק מהתיק. ברוב התוכניות נדרש גם ממוצע (85 עד 90 לפי הטבלה; במסלולים למבוגרים ולילדים בחיפה אין סף ממוצע פורמלי), ובאקדמית תל אביב–יפו הסף עצמו הוא שילוב: 110 עם ממוצע 90 או 105 עם ממוצע 94. ברייכמן קיימת ועדת חריגים עם ספים נמוכים יותר, ובחיפה נוירופסיכולוגיה שוקלים מועמדות מממוצע 87 עם מתא״ם גבוה וניסיון קליני יוצא דופן. אחרי הסף מגיעים ההמלצות, השאלונים והראיונות, והם שמכריעים.

כל מוסד קובע לעצמו. מאל״ו כותב במפורש ש"לכל מוסד שיקול דעת בלעדי בנוגע למשקלם של ציוני מתא״ם" (העברת הציונים למוסדות). אין ועדת קבלה ארצית ואין ציון סף ארצי.

מה עושים עם זה? במקום לשאול "כמה צריך לקלינית", בחרו שלוש עד חמש תוכניות שמעניינות אתכם באמת, כתבו לצד כל אחת את הסף הפורמלי, את מה שהיא מספרת על המתקבלים בפועל ואת דרישת הממוצע, וקבעו יעד לפי הגבוה שבהם. הסבר על מיקום הציון בסולם, במדריך לציוני המתא״ם, ותוכנית עבודה עד הבחינה, באיך להתכונן למתא״ם.

למה הפערים בין הספים לקלינית גדולים כל כך?

כי הסף המספרי משרת בכל מוסד תפקיד אחר בתהליך המיון, לא כי תוכנית עם סף 75 פחות תובענית מתוכנית עם סף 120.

מה שהמקורות מראים הוא הפער בבן־גוריון: סף הגשה של 100, ומרואיינים שהגיעו בשנים האחרונות ל־115–120, בשל מספר המועמדים ומספר המקומות לראיונות. בחיפה אין סף כלל, והמועמדים מושווים זה לזה בכל מחזור; ככל הנראה כך נקבע הרף בפועל של 110 שהאוניברסיטה מדווחת עליו. אף מוסד אינו מפרסם את יחס המועמדים למקומות, ולכן ההצהרות של שני המוסדות האלה על המוזמנים והמתקבלים הן המידע הטוב ביותר שיש.

המסקנה המעשית: השוו תוכניות לפי כל התיק, לא לפי המספר בעמודת המתא״ם. טבלת התנאים לכל המגמות מאפשרת לראות איפה אותו ציון פותח דלתות גם מחוץ לקלינית.

שאלות נפוצות

רוצים לקלינית? זה מתחיל בציון שלכם

בבן־גוריון ובחיפה, שמפרסמות נתונים על המוזמנים והמתקבלים, הרף בפועל היה 110 ומעלה, ובכמה מוסדות סף ההגשה עצמו גבוה מזה. הדרך לשם היא עבודה עקבית של כמה חודשים על שני חלקי הבחינה: סטטיסטיקה ושיטות מחקר וטקסטים מדעיים בפסיכולוגיה.

מתא״ם חכם בונה לכם תוכנית לימוד מיום הפתיחה עד מועד הבחינה, עם תרגול, חזרות מרווחות וסימולציות על שעון שמראות איפה אתם עומדים ביחס ליעד שבחרתם.

ההרשמה בחינם, בלי כרטיס אשראי.

תנאי הקבלה, לוחות הזמנים ונהלי ההתמחות משתנים משנה לשנה. הנתונים בעמוד נכונים למועד העדכון ונלקחו מהפרסומים הרשמיים המקושרים, אך אינם מחליפים את עמוד התוכנית של המוסד ואת פרסומי משרד הבריאות.