תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית ונוירופסיכולוגיה: מסלולים והתמחות

תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית מכשיר לעבודה עם אנשים שחוו פגיעה גופנית, מוחית או תפקודית, ועם המשפחות שלהם. הבוגרים יכולים להתחיל התמחות בפסיכולוגיה שיקומית, אחת מההתמחויות המוגדרות בחוק.

נוירופסיכולוגיה קרובה מאוד לתחום אבל אינה התמחות נפרדת. מגמות הנוירופסיכולוגיה בישראל מכשירות לאבחון ולטיפול באנשים עם פגיעות מוחיות, ובוגריהן ממשיכים בדרך כלל להתמחות שיקומית (ובחלק מהמקרים קלינית). לכן שני הנושאים מופיעים כאן יחד.

על שוק העבודה יש נתונים רשמיים: ביוני 2021 חיכו 102 איש להתמחות שיקומית, לעומת המתנה שהפסיכולוג הארצי תיאר כמשמעותית בתחום הקליני, ומשרד הבריאות מדווח על מחסור בפסיכולוגים שיקומיים.

בקצרה

• תוכניות בטבלה: נוירופסיכולוגיה קלינית שיקומית באוניברסיטה העברית (מתא״ם 115+), שיקומית באחוה (90+), והמגמות של האקדמית תל אביב–יפו (87 עם ממוצע 89, או 107 עם ממוצע 85).
• תוכניות נוספות בלי שורה בטבלה: המגמה הקלינית־שיקומית בבר־אילן ומגמה שיקומית באריאל. הנוירופסיכולוגיה בחיפה מופיעה בטבלה של העמוד הקליני.
• ההתמחות השיקומית נמשכת שנתיים, בשני מוסדות או שתי מחלקות ועם שתי אוכלוסיות שונות.
• התור להתמחות שיקומית קצר ביחס לקלינית, לפי נתוני 2021 שמסרה הכנסת.
• מי שמתכנן להתחיל בתשפ״ח צריך להגיע להרשמה עם ציון מתא״ם מאוקטובר 2026 לכל המאוחר.

מה עושים פסיכולוגים שיקומיים?

הם מלווים אנשים שמתמודדים עם פגיעה או מוגבלות בתהליך ההסתגלות לחיים שאחריה. המרכז הרפואי הרצפלד של כללית מגדיר פסיכולוגיה שיקומית כ"טיפול נפשי למטופלים, אשר מתמודדים עם פגיעה גופנית ו/או מוחית".

בר־אילן מתארת את מוקד ההכשרה במגמה שלה כעבודה על "התמודדות עם טראומה, אובדן ופגיעה תפקודית, בבניית תהליכי הסתגלות ושיקום".

נוירופסיכולוגיה: מגמה בתואר, לא התמחות בחוק

נוירופסיכולוגיה נלמדת במגמות ייעודיות, אבל החוק אינו מכיר בה כהתמחות. מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממאי 2023 מונה את ההתמחויות הקבועות בחוק: "קלינית, שיקומית, רפואית, התפתחותית, חברתית-תעסוקתית-ארגונית וחינוכית".

בפועל, נוירופסיכולוגיה היא התמקצעות בתוך התחום. בהרצפלד היא מתוארת כ"טיפול נפשי המתבצע על ידי פסיכולוגים אשר הוכשרו והתמקצעו בטיפול באנשים עם פגיעות מוחיות". אוניברסיטת חיפה מסבירה את ההיגיון מהצד המחקרי: "הבנת המרחב העצבי של המוח מביאה את החוקרים להציע טיפול מותאם ואפקטיבי".

שלוש מגמות נוירופסיכולוגיה ולאן הן מובילות

• האקדמית תל אביב–יפו, נוירופסיכולוגיה שיקומית: לפי המכללה, הבוגרים "משולבים בהתמחות שיקומית במחלקות מגוונות", כמו מחלקות נוירולוגיות ומרכזי שיקום, וחלקם עוברים לעבודה פרטית.
• האוניברסיטה העברית, נוירופסיכולוגיה קלינית שיקומית: "חמישה סמסטרים (שנתיים וחצי)", עבודת גמר חובה וסבב "במחלקה הנוירולוגית בביה״ח הדסה", עם אפשרות להתמקד בילדים, במבוגרים או בשניהם. בסוף הלימודים, לפי האוניברסיטה, "יוכלו התלמידים להתקבל להתמחות עפ״י דרישות חוק הפסיכולוגיה בישראל".
• אוניברסיטת חיפה, קלינית בדגש נוירופסיכולוגיה: מגמה קלינית, עם תזה, "פרקטיקום נוירופסיכולוגי-שיקומי (בשנה ב׳) ופרקטיקום קליני (בשנה ג׳)". תנאי הסף שלה מופיעים בטבלה שבעמוד התואר השני בפסיכולוגיה קלינית, ולא בטבלה שבעמוד הזה.

איפה עובדים, ומה אומרים הנתונים

פסיכולוגים שיקומיים עובדים בעיקר במערכת הבריאות ובמוסדות שיקום. אחוה מונה "בתי החולים, בקופות החולים, בעמותות וארגונים חברתיים, במוסדות שיקומיים", ובר־אילן מוסיפה "מרפאות ציבוריות, מרכזי שיקום" ו"שירותים פסיכולוגיים חינוכיים". בחיפה מזכירים גם "עבודה במכוני אבחון".

מספרים מתוך מסמך הכנסת (נתוני 2021)

• מומחים: 511 בעלי תעודת מומחה בפסיכולוגיה שיקומית, לעומת 5,303 בקלינית. במונחי אוכלוסייה, 0.044 מומחים שיקומיים לכל 1,000 תושבים עד גיל 67.
• מומחים חדשים בכל שנה: 26 ב־2018, 48 ב־2019, 43 ב־2020 ו־42 ב־2021.
• גיל: שיעור המומחים מעל גיל 67 נע ב־2021 בין כ־18% בשיקומית לכשליש בחברתית; השיקומית בקצה הנמוך של הטווח.
• תור להתמחות: ביוני 2021 חיכו להתמחות 740 איש, מהם 102 (כ־14%) להתמחות שיקומית. לפי הפסיכולוג הארצי, ההמתנה בתחום השיקומי קצרה, ובתחום הקליני משמעותית.
• מוסדות מוכרים: 40 מתוך 488 המוסדות המוכרים להתמחות בשנים 2022–2023 (8%) מוכרים להתמחות שיקומית.

משרד הבריאות מסר לכנסת כי "אין מחסור בפסיכולוגים קליניים בישראל, אך יש מחסור בפסיכולוגים בתחום ההתפתחותי, הרפואי והשיקומי". ב־2026 חזר הנושא בדוח מבקר המדינה: לפי וואלה (30.6.2026), "לפי הערכת הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות יש מחסור של מאות פסיכולוגים שיקומיים", ובאותה ידיעה צוין גם ש"אין הערכה מוסכמת על היקף המחסור".

על השכר: בהסכם הקיבוצי לפסיכולוגים במגזר הציבורי נקבע מינואר 2025 שכר יסוד, לפני תוספות, של 11,000 ₪ למתמחה ו־13,000 ₪ למומחה, לפי כלכליסט. ב־Ynet דווח שמ־2026 נוספת תוספת ותק שנתית של 1.5%.

ההתמחות בפסיכולוגיה שיקומית

ההתמחות אורכת שנתיים וחייבת לעבור בשני מקומות ועם שתי אוכלוסיות. אלה הדרישות לפי הנחיות משרד הבריאות, בעדכון מפברואר 2025:

1. היקף: אפשר להתמחות גם במשרה חלקית, בתנאי שהיא לפחות חצי משרה, כלומר "20 שעות שבועיות".
2. מקום ואוכלוסייה: "שני מוסדות מוכרים שונים או שתי מחלקות", עם "שני סוגי אוכלוסיות שונות (גילאים שונים או נכויות שונות)".
3. הדרכה: "60 שעות הדרכה פרטנית לפחות, לגבי 12 אבחונים", ולצידן דרישה ל"180 שעות הדרכה".
4. בחינה: בבחינת הסיום "ניתן יהיה להציג רק מקרה ממוסד מוכר להתמחות".
5. השלמות: מי שלמד מגמה שאינה שיקומית משלים פסיכופתולוגיה (4 נ״ז), פסיכודיאגנוסטיקה ואבחון שיקומי או נוירופסיכולוגי (4 נ״ז) ותרגול מעשי בהיקף 4 נ״ז.

הסעיף האחרון רלוונטי למי שמגיע ממגמה קלינית או ממגמת נוירופסיכולוגיה שאינה מוגדרת שיקומית: כדאי לבדוק מראש אילו מהקורסים האלה כבר נכללים בתואר.

למי מתאים התחום, ומה לשקול

התחום מתאים למי שרוצה לעבוד לצד צוותים רפואיים עם אנשים אחרי פגיעה, מחלה או אובדן יכולת. אחוה פונה למי שיש לו "רצון לבצע שינוי בחייהם של אנשים המתמודדים עם מצבי משבר", ובר־אילן מציבה כמטרה "להקנות כלים לעבודה טיפולית, להעמיק את ההבנה של נפש האדם".

שיקולים לפני שבוחרים:

• משך הלימודים משתנה. שנתיים ברוב התוכניות, חמישה סמסטרים בנוירופסיכולוגיה בעברית, ועד שלוש שנים בקלינית בדגש נוירופסיכולוגיה בחיפה.
• התור להתמחות. לפי נתוני 2021, ההמתנה להתמחות שיקומית קצרה, לעומת המתנה משמעותית לקלינית. אלה נתונים של שנה אחת, והם עשויים להשתנות.
• בחירת עדיפות. באקדמית תל אביב–יפו "לא ניתן להירשם ... למגמת נוירופסיכולוגיה שיקומית בעדיפות שניה", לפי תנאי ההרשמה. מי שרוצה את המגמה הזאת צריך לסמן אותה ראשונה.
• תחום שכן. מי שמתעניין בעבודה בבתי חולים עם חולים ומשפחותיהם יכול להשוות גם לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית.

איפה לומדים פסיכולוגיה שיקומית

מגמות שיקומיות מובהקות יש באחוה ובבר־אילן, ולצידן שלוש מגמות נוירופסיכולוגיה שתוארו למעלה. גם אוניברסיטת אריאל מציעה מגמה שיקומית: השאלון האישי שלה מבקש מהמועמדים למגמה הזאת להגיש הצעת מחקר ראשונית.

לתהליך הקבלה ולמועדים בכל מוסד: בר־אילן, האקדמית תל אביב–יפו, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה.

איך נראה תהליך הקבלה

שני שלבים ברוב התוכניות: סינון לפי תיק, ואחריו ראיונות. באחוה מגישים שאלון אישי ושתי המלצות, ואז "סגל התוכנית יבחן את תיקי המועמדים ויזמין לוועדת קבלה"; ההרשמה לתשפ״ז הסתיימה באמצע פברואר 2026. בבר־אילן יש "ראיון קבוצתי וראיונות אישיים עם חברי הסגל", וההרשמה לתשפ״ז נמשכה מ־1.2.2026 עד 1.3.2026. באקדמית תל אביב–יפו החלון היה 18.1.2026–1.3.2026, ובחיפה אפשר היה להשלים מסמכים עד 3.3.2026.

אלה מועדי המחזור האחרון. לתשפ״ח עדיין לא פורסמו מועדים.

הציון שיהיה בידי המוסדות בהרשמה לתשפ״ח הוא זה של מועד 6.10.2026 או ציון קודם בתוקף; הפירוט בעמוד מתא״ם 2027.

ספי המתא״ם במגמות השיקום והנוירופסיכולוגיה

הספים שפורסמו לתשפ״ז נעים בין 87 ל־115, ויש ביניהם הבדל מהותי. באוניברסיטה העברית נדרשים 115 ומעלה, יחד עם ממוצע 87 בפסיכולוגיה ו־85 בתואר. באחוה הסף הוא 90 עם ממוצע 85 בתואר. באקדמית תל אביב–יפו אין מספר אחד אלא שתי אפשרויות: 87 אם ממוצע קורסי הפסיכולוגיה והמתודולוגיה הוא 89, או 107 אם הוא 85.

סף כזה מאפשר להגיש מועמדות. הוא לא אומר מה היה הציון של המתקבלים, ולא מבטיח זימון לראיון.

לבר־אילן ולאריאל אין שורה בטבלה, והתנאים שלהן מופיעים בעמודי המוסדות. הטבלה המלאה לכל המגמות נמצאת במדריך תנאי הקבלה לפי מוסד ומגמה, והסבר על משמעות המספרים במדריך לציוני מתא״ם.

שאלות נפוצות

ההכנה למתא״ם, צעד אחרי צעד

בין 87 ל־115 יש פער גדול, והציון שתשיגו, יחד עם הממוצע, ישפיע על השאלה לאילו מהמגמות תוכלו להגיש. נושאי הסטטיסטיקה ושיטות המחקר הם נקודת פתיחה טובה.

במתא״ם חכם מגדירים את תאריך הבחינה ומקבלים תוכנית שמחלקת את הזמן בין סטטיסטיקה ושיטות מחקר, טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה, תרגול, חזרות מרווחות וסימולציות.

החשבון חינמי ולא נדרש כרטיס אשראי.

המידע בעמוד מבוסס על פרסומי המוסדות, משרד הבריאות ומרכז המחקר והמידע של הכנסת כפי שנבדקו ב־15.9.2026. התנאים משתנים, והעמוד הרשמי של כל תוכנית הוא הקובע.