תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית ותעסוקתית: לימודים, התמחות וקבלה
לחברתית־ארגונית בבר־אילן נדרש מתא״ם 100 ומעלה, ולתעסוקתית באקדמית תל אביב–יפו אפשר להגיש בלי מתא״ם עם ממוצע 90. המסלולים, ההתמחות בשלושה ענפים ותנאי הקבלה.
פסיכולוגיה ארגונית ותעסוקתית היא הפסיכולוגיה של עולם העבודה: איך בוחרים עובדים, איך מלווים אדם בבחירת קריירה, ואיך מאבחנים ארגון ומייעצים לו. האקדמית תל אביב–יפו מגדירה אותה כ"תחום מחקר ויישום, המכוון לפסיכולוגיה של עולם העבודה בהיבטי האדם והארגון".
זהו הצד היישומי של אותו תחום מומחיות שהחוק מכנה פסיכולוגיה חברתית־תעסוקתית־ארגונית. אחרי התואר השני, מי שרוצה להיות מומחה עובר התמחות של משרד הבריאות בשלושה ענפים: אבחון והערכה, ייעוץ תעסוקתי וייעוץ ארגוני.
בישראל מעט מוסדות מציעים את זה כמגמה נפרדת. בעמוד הזה נסקור את בר־אילן, האקדמית תל אביב–יפו והטכניון, ונזכיר גם את אריאל.
הצד המחקרי של התחום, כלומר המגמות החברתיות בתל אביב, ברייכמן, בפתוחה ובבן־גוריון, מתואר במדריך לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית. המגמה החברתית־ארגונית של בר־אילן מופיעה בשני העמודים, כי היא שייכת לשניהם.
בקצרה
- שתי תוכניות דורשות או מקבלות מתא״ם: בבר־אילן סף ההגשה הוא 100, ובאקדמית תל אביב–יפו יש שלוש דרכים שמשלבות מתא״ם וממוצע, ואחת מהן בלי מתא״ם בכלל.
- בטכניון לא נדרש מתא״ם, אבל בוגרי פסיכולוגיה צריכים ממוצע 90 ומעלה, והלימודים הם במשרה מלאה.
- לפני שמתחילים להתמחות, בדקו שהמקום מוכר. משרד הבריאות קובע שהתמחות נעשית רק במוסד שהוועדה המקצועית הכירה בו.
- ההרשמה לפסיכולוגיה באקדמית תל אביב–יפו קצרה ומוקדמת: במחזור הקודם היא נמשכה מאמצע ינואר עד תחילת מרץ, חודשים לפני הסגירה בבר־אילן.
- על ביקוש לפסיכולוגים ארגוניים או תעסוקתיים לא מצאנו נתון רשמי ומתוארך, ולכן אין בעמוד הערכות של שוק העבודה.
מה עושה פסיכולוג תעסוקתי או ארגוני?
הוא עובד עם אנשים בהקשר של עבודה, ועם ארגונים כמערכת. הנחיות משרד הבריאות למסלול ההתמחות המקביל, מ־23.11.2025, מתארות זאת כך: "הפסיכולוג התעסוקתי עוסק-בטיפול פרטני וקבוצתי המשלב פסיכודיאגנוסטיקה והתערבות פסיכולוגית ברמת הפרט והקבוצה בהקשר של עולם העבודה והתפתחות בו. כמו כן עיסוקו כולל איבחון ארגוני וייעוץ ברמת המערכת."
בפועל אפשר לחלק את העבודה לכמה תחומים. תקנות הפסיכולוגים מונות, בין תחומי ההתמחות החברתית־תעסוקתית, בדיקה ומיון של מועמדים, ייעוץ לאנשים בשאלות של תעסוקה, פסיכולוגיה הנדסית, וייעוץ חברתי־ארגוני.
חלק גדול מהעבודה הוא הערכה. ענף האבחון בהתמחות, למשל, מחייב להעריך עשרות נבחנים, כפי שיפורט בהמשך. מי שרוצה להבין איך מבחני מיון בנויים ואיך מפרשים את התוצאות שלהם ייעזר באותם יסודות של סטטיסטיקה ושיטות מחקר שנבחנים במתא״ם.
איפה עובדים פסיכולוגים ארגוניים ותעסוקתיים?
בחברות מיון ואבחון, במחלקות משאבי אנוש, בגופי ביטחון ובייעוץ לארגונים. כך עולה מהתיאורים שהמוסדות עצמם מפרסמים.
האקדמית תל אביב–יפו כותבת שהמגמה שלה "מכשירה פסיכולוגיות ופסיכולוגים לעבוד בקליניקות פרטיות בתחום הייעוץ והטיפול התעסוקתיים, במרכזי ייעוץ ושיקום תעסוקתיים, בחברות לאבחון, למיון תעסוקתי ולייעוץ ארגוני, במחלקות משאבי אנוש של חברות וארגונים."
בר־אילן מתארת את בוגרי המגמה החברתית־ארגונית שלה כך: הם "משתלבים בתפקידים במגזר הציבורי והפרטי: יועצים ארגוניים, חוקרים במכוני מחקר, מנהלי משאבי אנוש".
גם מצגת התוכנית החברתית של האוניברסיטה הפתוחה מקדישה חלק לעולם הזה. לתחום של אבחון ומיון עובדים האוניברסיטה הפתוחה מונה בין השאר את "המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, קינן שפי, פילת, אדם-מילא, תיל", את מחלקת מדעי ההתנהגות בצה״ל ואת שב״ס. לייעוץ ארגוני היא מונה, בין היתר, את "צה״ל, מכון לוטם, מכון צפנת, המשטרה".
בדף הבוגרים של רייכמן מופיעים תפקידים כמו "יועצת ארגונית" ו־"Head of People Operations", כלומר ניהול תחום האנשים בחברה.
ומה לגבי הביקוש?
אין לנו מספרים להציג. המקורות הרשמיים שבדקנו לא כוללים נתון מתוארך על ביקוש לפסיכולוגים ארגוניים או תעסוקתיים בישראל, על מספר המשרות או על שכר. שני הנתונים הרשמיים המעטים על התחום החברתי־תעסוקתי־ארגוני כולו מופיעים בעמוד על פסיכולוגיה חברתית.
ההתמחות: שלושה ענפים, במקביל, במוסד מוכר
אחרי התואר השני אפשר להירשם בפנקס הפסיכולוגים. מי שרוצה תואר מומחה בתחום החברתי־תעסוקתי־ארגוני צריך גם קורסי ליבה, התמחות ובחינה.
מי יכול להתמחות. התקנות קובעות תנאי שנוגע לתוכן התואר: המועמד צריך להיות מי ש"עיקר לימודיו לתואר מוסמך בפסיכולוגיה היה בתחומי הפסיכולוגיה החברתית-תעסוקתית". לכן בחירת המגמה בתואר השני משנה.
כמה זמן. לפי התקנות ההתמחות נמשכת שנתיים. אפשר לעשות אותה גם בחלקיות משרה, בתנאי שהיקפה לא יורד מחצי משרה.
איך היא בנויה. הנחיות משרד הבריאות מנובמבר 2025 מתארות מסלול שבו לומדים את "תוכנית ההתמחות בשלושת הענפים (אבחון והערכה, ייעוץ תעסוקתי וייעוץ ארגוני) במקביל". האוניברסיטה הפתוחה מציגה את אותם ענפים לפי המספור של משרד הבריאות: "ענף 1 - מבחנים, הערכה, מיון וברירה / ענף 2 - יעוץ תעסוקתי / ענף 4 - יעוץ ופיתוח ארגוני".
כמה עבודה יש בענף האבחון. לפי אותן הנחיות, הענף הראשון כולל "הערכת הפרט" עבור "לפחות 75 נבחנים".
איפה. הנחיות ההדרכה של משרד הבריאות מספטמבר 2025 קובעות: "ההתמחות תעשה רק במוסד שהוכר להתמחות ע"י הוועדה המקצועית". משרה במחלקת משאבי אנוש או בחברת מיון אינה נחשבת להתמחות רק משום שהעבודה דומה.
ומה לגבי הטכניון. שאלות ותשובות של הפקולטה מבהירות ש"בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה שלומדים אצלנו לתואר שני בפסיכולוגיה ארגונית או בפסיכולוגיה קוגנטיבית...יכולים להרשם בפנקס הפסיכולוגים". הרישום בפנקס הוא שלב נפרד מתואר מומחה, ומי שמכוון להתמחות צריך לוודא מול הפקולטה מה עוד נדרש.
למי המגמה מתאימה, ומה לבדוק לפני שבוחרים
המגמה מתאימה למי שרוצה לעבוד עם אנשים בלי שהטיפול הנפשי יהיה מרכז העבודה, ולמי שמדידה והערכה לא מרתיעות אותו. אם הטיפול הוא מה שמושך אתכם, המגמות הקליניות קרובות יותר למה שאתם מחפשים.
שאלות שכדאי לשאול את עצמכם לפני הבחירה:
- כמה ניסיון מעשי אתם רוצים כבר בתואר? באקדמית תל אביב–יפו יש פרקטיקום יום אחד בשבוע בשלושה שלבים. בבר־אילן יש פרקטיקום ייעוצי בליווי אישי.
- אתם יכולים ללמוד במשרה מלאה? בטכניון מערכת השעות "מתפרסת על ארבעה או חמישה ימים בשבוע", ו"הרוב המכריע של הסטודנטים לומדים במשרה מלאה". מנגד, "רוב המתקבלים מקבלים מלגה".
- מה אתם רוצים לעשות אחרי התואר? מי שמכוון לתואר מומחה צריך תכנית שמתאימה לדרישות משרד הבריאות, ולפני כן תואר שעיקרו בתחום החברתי־תעסוקתי.
איפה לומדים פסיכולוגיה ארגונית או תעסוקתית
- בר־אילן: המגמה לפסיכולוגיה חברתית־ארגונית, מסלול עם עבודת גמר ופרקטיקום ייעוצי.
- האקדמית תל אביב–יפו: המגמה לפסיכולוגיה תעסוקתית, עם מסלול מחקרי ומסלול מקצועי.
- הטכניון: מגיסטר למדעים במדעי ההתנהגות והניהול, בהתמחות פסיכולוגיה ארגונית, עם תזה.
- אוניברסיטת אריאל: מציעה מגמה ארגונית־תעסוקתית. לא מצאנו עמוד רשמי זמין עם פרטי התוכנית, ולכן כדאי לפנות ישירות למחלקה.
בתל אביב ובאוניברסיטה העברית אין מגמה ארגונית לתואר שני בפסיכולוגיה. התהליך והמועדים בשני המוסדות הראשונים מפורטים בעמוד בר־אילן ובעמוד האקדמית תל אביב–יפו.
מבנה הלימודים: בר־אילן, תל אביב–יפו והטכניון
| בר־אילן | האקדמית תל אביב–יפו | הטכניון | |
|---|---|---|---|
| התואר | פסיכולוגיה חברתית־ארגונית | פסיכולוגיה תעסוקתית | M.Sc. מדעי ההתנהגות והניהול, פסיכולוגיה ארגונית |
| משך | שנתיים | שנתיים, לימודי יום | — |
| היקף | 60 נקודות זכות | 60 נקודות זכות | 30 נקודות לפחות |
| תזה | מסלול א׳ בלבד, עם עבודת גמר | מסלול מחקרי עם תזה, או מסלול מקצועי עם עבודת גמר | עם תזה |
| עבודה מעשית | פרקטיקום ייעוצי בליווי אישי | יום בשבוע בשלושה שלבים: קיץ השנה הראשונה ושני סמסטרי השנה השנייה | — |
| מתכונת | — | — | משרה מלאה, ארבעה עד חמישה ימים בשבוע; רוב המתקבלים מקבלים מלגה |
בר־אילן מפרטת שהפרקטיקום נעשה בתחום אחד לבחירה: "ייעוץ ארגוני, תעסוקתי, מיון, או תחומים יישומיים של פסיכולוגיה חברתית". באקדמית תל אביב–יפו קורסי הליבה הם "ייעוץ ותכנון קריירה, אבחון ומיון תעסוקתיים ואבחון והתערבות בארגון". מידע הטכניון לקוח מחוברת המידע של הפקולטה מאוגוסט 2023, ולכן כדאי לוודא שהוא עדיין בתוקף.
תהליך הקבלה ומועדי תשפ״ז
כל המועדים שלהלן שייכים למחזור תשפ״ז, וההרשמה אליהם הסתיימה. מועדי תשפ״ח לא פורסמו עד 15.9.2026.
- האקדמית תל אביב–יפו: ההרשמה לתואר שני בפסיכולוגיה בתשפ״ז התקיימה בין 18.1.2026 ל־1.3.2026, והמכללה האריכה אותה בשל המצב הביטחוני עד 3 במרץ. חלון ההרשמה הכללי של המכללה, שנמשך עד סוף מרץ, לא חל על פסיכולוגיה.
- בר־אילן: ההרשמה לתשפ״ז נמשכה מ־1.2.26 עד 1.8.26. ראיונות הקבלה היו צפויים בתחילת יוני, והמועמדים התבקשו להירשם גם במערכת השיבוץ הארצית www.psychologymatch.org.
- הטכניון: לפי חוברת המידע, "תהליך המיון כולל ראיונות אישיים". מועדי ההרשמה אינם מופיעים במקורות שבדקנו.
אם המתא״ם רלוונטי עבורכם: להרשמה לתשפ״ח משמש ציון ממועד 6.10.2026 או ציון קודם בתוקף; הפרטים במדריך למועד מתא״ם 2027.
ציוני מתא״ם וממוצע בתוכניות הארגוניות והתעסוקתיות
שתי השורות בטבלה מראות שבתחום הזה המתא״ם פחות מכריע: בשתי התוכניות ממוצע גבוה יכול להחליף אותו. המספרים הם תנאי להגשת מועמדות, ומי שעומד בהם עדיין עובר ראיון ושאר שלבי המיון.
| מוסד | מגמה | ציון מתא״ם — התנאי האחרון שפורסם | ממוצע תואר / פסיכולוגיה | הערה חשובה |
|---|---|---|---|---|
| בר־אילן | חברתית־ארגונית | 100+ | 87+ בפסיכולוגיה | עם ממוצע 90+ בפסיכולוגיה ניתן להגיש גם ללא מתא״ם. |
| האקדמית תל אביב–יפו | תעסוקתית | 85 עם ממוצע 87, או 100 עם ממוצע 83, או ללא מתא״ם עם ממוצע 90 | ממוצע קורסי פסיכולוגיה ומתודולוגיה | תנאי תשפ״ז. |
מה חשוב לקרוא בין השורות:
- בבר־אילן הסף הוא מתא״ם 100 ומעלה וממוצע 87 ומעלה בפסיכולוגיה, ומי שממוצע הפסיכולוגיה שלו 90 ומעלה יכול להגיש גם ללא מתא״ם.
- באקדמית תל אביב–יפו יש שלושה צירופים: מתא״ם 85 עם ממוצע 87, מתא״ם 100 עם ממוצע 83, או ממוצע 90 בלי מתא״ם. הממוצע מחושב על קורסי הפסיכולוגיה והמתודולוגיה.
- הטכניון לא מופיע כאן כי מסלולי מדעי ההתנהגות שלו רשומים בטבלה של מסלולי המחקר והפסיכולוגיה הקוגניטיבית. לפי שאלות ותשובות של הפקולטה לא נדרש שם מתא״ם, ובעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה צריכים ממוצע 90 ומעלה.
לתמונה המלאה של כל המגמות והמוסדות, עברו לתנאי הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה 2027.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין פסיכולוגיה ארגונית לפסיכולוגיה תעסוקתית?
ההבדל הוא בעיקר בשם שהמוסד בוחר: בר־אילן קוראת למגמה חברתית־ארגונית, והאקדמית תל אביב–יפו קוראת לה תעסוקתית. בחוק שתיהן שייכות לאותו תחום מומחיות, וההתמחות מקיפה גם ייעוץ תעסוקתי לאדם וגם ייעוץ ארגוני, לצד אבחון והערכה.
אפשר ללמוד פסיכולוגיה ארגונית בלי מתא״ם?
כן, בכמה דרכים. באקדמית תל אביב–יפו מספיק ממוצע 90 בקורסי פסיכולוגיה ומתודולוגיה. בבר־אילן ממוצע פסיכולוגיה של 90 ומעלה מאפשר להגיש בלי הבחינה. בטכניון המתא״ם לא נדרש, אבל בוגרי פסיכולוגיה צריכים ממוצע 90 ומעלה.
כמה זמן לוקח להפוך לפסיכולוג תעסוקתי מומחה?
לפחות ארבע שנים אחרי התואר הראשון: שנתיים של תואר שני ושנתיים של התמחות, ואחריהן הבחינה. מי שמתמחה בחצי משרה צריך לבדוק מול משרד הבריאות איך זה משפיע על משך ההתמחות אצלו.
אפשר לעשות את ההתמחות במחלקת משאבי אנוש שבה אני כבר עובד?
רק אם המוסד הוכר להתמחות על ידי הוועדה המקצועית של משרד הבריאות. עבודה דומה במקום שלא הוכר אינה נחשבת להתמחות.
האם מקבלים מלגה בפסיכולוגיה ארגונית בטכניון?
לפי חוברת המידע של הפקולטה, רוב המתקבלים מקבלים מלגה. בתמורה הם נדרשים ללמוד במשרה מלאה, והקורסים פרוסים על ארבעה או חמישה ימים בשבוע.
צריכים מתא״ם לבר־אילן או לתל אביב–יפו?
גם כשממוצע גבוה יכול להחליף את הבחינה, ציון טוב במתא״ם מרחיב את האפשרויות, בעיקר למי שהממוצע שלו קרוב לגבול.
במתא״ם חכם התוכנית נבנית אחורה מיום הבחינה ומחלקת את הזמן בין סטטיסטיקה ושיטות מחקר, טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה, תרגול, חזרות מרווחות וסימולציות בתנאי בחינה. מי שרוצה קודם להכיר את הבחינה יכול להתחיל בהסבר על מבחן מתא״ם.
ההצטרפות לא עולה כסף ולא דורשת כרטיס אשראי.
המידע בעמוד מבוסס על פרסומי המוסדות ומשרד הבריאות כפי שנבדקו ב־15.9.2026. במחזור הבא התנאים עשויים להשתנות, ובכל מקרה של סתירה הפרסום הרשמי של המוסד גובר.