תואר שני בפסיכולוגיה חברתית: איפה לומדים, מה דורשים ולאן זה מוביל

תואר שני בפסיכולוגיה חברתית הוא ברובו תואר מחקרי: לומדים בו איך הקבוצה, החברה וההקשר שבו אדם נמצא משנים את מה שהוא חושב, מרגיש ועושה. בישראל אפשר ללמוד אותו לפחות בחמישה מוסדות, ובשלושה מהם לא צריך ציון מתא״ם כדי להגיש מועמדות.

השם זהה, אבל התוכניות לא. בתל אביב ובבן־גוריון המסלול מכוון להכשרת חוקרים. ברייכמן התוכנית כוללת התנסות בשדה, ובפתוחה אפשר לבצע פרקטיקום בשנה השנייה. בבר־אילן המגמה היא חברתית־ארגונית, והיא כוללת פרקטיקום ייעוצי.

ההבדלים האלה משפיעים גם על מה שיהיה אחרי התואר. תואר שני בפסיכולוגיה ממוסד מוכר הוא תנאי לרישום בפנקס הפסיכולוגים, אבל תואר מומחה דורש עוד קורסי ליבה, התמחות ובחינה, ולא כל תוכנית מפרסמת שהיא מכינה לכך.

הצד היישומי של עולם העבודה, כמו אבחון, מיון וייעוץ לארגונים, מתואר במדריך לתואר שני בפסיכולוגיה ארגונית ותעסוקתית.

בקצרה

• מכוונים למחקר? בתל אביב וברייכמן לא נדרש מתא״ם, ולפי עלון תשפ״ז של בן־גוריון גם המסלול החברתי שם לא מחייב ציון מתא״ם.
• שוקלים את בר־אילן או את הפתוחה? שם נדרש מתא״ם 100 ומעלה, אלא אם ממוצע הפסיכולוגיה שלכם מגיע ל־90 בבר־אילן או ל־93 בפתוחה.
• חושבים כבר עכשיו על תואר מומחה? שאלו את המחלקה אם התוכנית כוללת את קורסי הליבה שמשרד הבריאות דורש. לפי הפתוחה, ההתמחות מתבצעת בתום התואר.
• צריכים גמישות בזמן? בפתוחה אפשר לפרוס את התואר על שנתיים עד חמש שנים, אבל הלימודים פרונטליים ברעננה והנוכחות חובה.
• מתכננים לפי לוח שנה? כל חלונות ההרשמה המופיעים כאן הם של תשפ״ז וכבר נסגרו. מועדי תשפ״ח טרם פורסמו.

מה חוקרים בפסיכולוגיה חברתית?

את המפגש בין האדם לבין הסביבה החברתית שלו. במצגת התוכנית של האוניברסיטה הפתוחה התחום מוגדר כך: "פסיכולוגיה חברתית מתמקדת באופן בו המחשבות, הרגשות וההתנהגות של האדם מושפעים מהסביבה ומההקשר החברתי." באותה מצגת נכתב גם שהוא עוסק "בממשק בין הפרט לקבוצה ולחברה."

הנושאים עצמם מגוונים. בן־גוריון מונה בין תחומי המסלול שלה "כלכלה התנהגותית, קוגניציה חברתית, קבלת החלטות ויחסים בין קבוצות". ברייכמן בוחרים בשנה השנייה אחת משתי התמחויות, לפי חוברת התוכנית לשנת 2024–25: "קבלת החלטות, יחסים בין-אישיים ותהליכים קבוצתיים" או "פסיכולוגיה של הספורט, הביצוע והמאמץ".

מה שמחבר בין כל המסלולים הוא המחקר האמפירי. רייכמן מתארת את התוכנית שלה כתוכנית ש"משלבת בין מחקר אקדמי ברמה בינלאומית ובין יישומים חברתיים". מי שהסטטיסטיקה מהתואר הראשון עוד לא יושבת אצלו טוב ירגיש בזה, ולכן הנושאים שנבחנים בחלק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר של המתא״ם רלוונטיים גם כאן, ולא רק למי שצריך את הבחינה.

לאן ממשיכים עם תואר בפסיכולוגיה חברתית?

יש ארבעה כיוונים עיקריים: אקדמיה, מחקר יישומי בארגונים ובמדיניות, אבחון ומיון עובדים, וייעוץ ארגוני. המקור המפורט ביותר הוא מצגת התוכנית של האוניברסיטה הפתוחה מדצמבר 2024, והאוניברסיטה הפתוחה מונה בה:

• קריירה אקדמית: לפי המצגת, "בכל שנה מוסמכים מהתכנית המשיכו ללימודי דוקטורט".
• מחקר וייעוץ חברתי יישומי: מדעי ההתנהגות ומדעי הנתונים (עם ממד״ה ומכון ברוקדייל כדוגמאות), אימפקט חברתי, מדיניות ציבורית, שיווק, ומשאבי אנוש או people analytics.
• אבחון ומיון עובדים: בין הדוגמאות במצגת נמנים המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, מחלקת מדעי ההתנהגות בצה״ל, שב״ס ומחלקות משאבי אנוש בחברות גדולות.
• ייעוץ ארגוני: בין השאר בצה״ל ובמשטרה.

דף הבוגרים של רייכמן ממחיש את הפיזור הזה. בין התפקידים שמופיעים בו: "User Experience Researcher @ Google" ו"פסיכולוגית בממד״ה, משטרת ישראל". בר־אילן מציינת שבוגרי המגמה שלה עובדים בין השאר כ"חוקרים במכוני מחקר".

מה המקורות אומרים על שוק העבודה?

מעט מאוד. לא מצאנו מקור רשמי שמודד ביקוש לפסיכולוגים חברתיים בישראל, ולכן אין כאן מספרי משרות או שכר.

יש שני נתונים רשמיים על מסלול המומחיות. לפי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־29.6.2025, ב־23.3.2025 חיכו 749 איש לתחילת התמחות בפסיכולוגיה, ו־77% מהם חיכו להתמחות קלינית. לא מצאנו פילוח של שאר הממתינים לפי תחום.

הנתון השני מגיע ממסמך קודם של מרכז המחקר והמידע, ממאי 2023: בשנת 2021 כשליש מהפסיכולוגים המומחים בתחום החברתי היו מעל גיל 67. זה נתון על גיל המומחים, לא על מספר המשרות הפנויות, ואין לגזור ממנו תחזית.

תואר מומחה: מה התואר נותן ומה עוד חסר

תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מאפשר להירשם בפנקס הפסיכולוגים, אבל הוא לא הופך אתכם לפסיכולוגים מומחים. התחום החוקי הרלוונטי נקרא פסיכולוגיה חברתית־תעסוקתית־ארגונית, והוא תחום מומחיות אחד ולא שלושה נפרדים.

מסמך הכנסת מ־2025 מפריד בין שני השלבים: רישום בפנקס מותנה בתואר שני בפסיכולוגיה, והרישום כמומחה נעשה בנפרד, לפי תחומי המומחיות שהחוק מכיר בהם, ובהם הפסיכולוגיה החברתית־תעסוקתית־ארגונית.

כדי להגיע לתואר מומחה צריך שלושה דברים: קורסי ליבה שמשרד הבריאות הגדיר, התמחות בת שנתיים במוסד שהוכר להתמחות, ובחינה בסופה. הפרטים על ענפי ההתמחות ועל ההנחיות של משרד הבריאות מופיעים בעמוד על פסיכולוגיה ארגונית ותעסוקתית.

כל מוסד מנסח אחרת את הקשר בין התוכנית שלו לבין ההתמחות:

• האוניברסיטה הפתוחה: "התמחות מתבצעת בתום לימודי התואר השני: לאחר סיום חובות הלימודים לתואר, ובכלל זה השלמת קורסי ליבה להתמחות כפי שהוגדרו על ידי משרד הבריאות."
• רייכמן, בחוברת 2024–25: "תוכנית לימודים ייחודית המותאמת להתמחות של משרד הבריאות", ובהמשך "שני המסלולים מעניקים תואר שני בפסיכולוגיה ומאפשרים רישום בפנקס הפסיכולוגים."
• בר־אילן כותבת על בוגריה: "רבים מהם ממשיכים בהתמחות המובילה לרישום בפנקס הפסיכולוגים".

המסלולים המחקריים בתל אביב ובבן־גוריון לא מפרסמים, במקורות שבדקנו, אם הם כוללים את קורסי הליבה להתמחות. אם יש סיכוי שתרצו התמחות בהמשך, שאלו את המחלקה לפני שאתם נרשמים, ולא אחרי שנה של לימודים.

למי המסלול מתאים, ומה כדאי לשקול

המסלול מתאים במיוחד למי שהשאלות עצמן מסקרנות אותו: למה אנשים משנים עמדות, איך קבוצות מקבלות החלטות, מה מניע התנהגות בארגון. אם המטרה היחידה שלכם היא טיפול, המגמות הקליניות הן הכתובת.

כמה שיקולים שעולים מהמקורות עצמם:

• מחקר או שדה. בן־גוריון כותבת שמטרת המסלול שלה היא "להכשיר מדענים חוקרים". ברייכמן, לעומת זאת, החוברת מבטיחה "התנסות מעמיקה בשדה במשך שנתיים".
• זמן ומיקום. בפתוחה אפשר להאט את הקצב, אבל צריך להגיע לרעננה יומיים בשבוע.
• אורך הדרך למומחיות. מי שמכוון לתואר מומחה צריך לתכנן שנתיים של תואר, ואחריהן שנתיים של התמחות ובחינה.

איפה אפשר ללמוד פסיכולוגיה חברתית לתואר שני

אלה המוסדות שנמצאו במקורות:

• אוניברסיטת תל אביב: מגמה חברתית מחקרית. בתל אביב אין מגמה ארגונית.
• בר־אילן: המגמה לפסיכולוגיה חברתית־ארגונית. בגלל השילוב היא מופיעה גם בעמוד על פסיכולוגיה ארגונית.
• אוניברסיטת רייכמן: תואר שני בפסיכולוגיה חברתית עם אפשרות לתזה או בלעדיה.
• האוניברסיטה הפתוחה: פסיכולוגיה חברתית, בלימודים פרונטליים בקמפוס רעננה.
• בן־גוריון: מסלול חברתי במסגרת התואר השני בפסיכולוגיה, בדגש על מחקר.

באוניברסיטה העברית אין תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, וגם לא בפסיכולוגיה ארגונית.

עמודי המוסדות באתר מפרטים את התהליך והמועדים בכל אחד מהם: תל אביב, בר־אילן, רייכמן, האוניברסיטה הפתוחה ובן־גוריון.

מבנה הלימודים בכל תוכנית

המידע כאן לקוח מפרסומי המוסדות. במקום שבו מוסד לא מפרסם פרט מסוים, מופיע קו.

המצגת של הפתוחה מדגישה שהלימודים מתקיימים "בהוראה פרונטלית בקמפוס האוניברסיטה ברעננה", כך שזו אינה תוכנית ללמידה מרחוק.

תהליך הקבלה ומועדי ההרשמה

המועדים האחרונים שפורסמו הם של תשפ״ז, וההרשמה אליהם הסתיימה. נכון ל־15.9.2026 אף אחד מהמוסדות בעמוד לא פרסם מועדים לתשפ״ח.

• תל אביב: ההרשמה למגמות המחקריות בתשפ״ז נמשכה מ־1.2 עד 15.5.2026. ועדת הקבלה בוחנת את ציוני התואר הראשון, המלצות אקדמיות וראיון, ונדרשות שתי המלצות אקדמיות.
• רייכמן: ההרשמה הרגילה נמשכה מ־1 בינואר עד 1 במאי 2026, והמאוחרת עד 31 באוגוסט 2026. תקנון הקבלה מתאר שני שלבים: "שלב א' – מיון על סמך מכלול הנתונים שהציג המועמד. שלב ב' – מועמדים שיעברו את שלב א' בהצלחה, יוזמנו לראיון". מגישים גם טופס אישי עם הציפיות מהתוכנית ותיאור של התנסות מחקרית.
• בר־אילן: ההרשמה לתשפ״ז נמשכה מ־1.2.26 עד 1.8.26, והראיונות היו צפויים בתחילת יוני. בנוסף להרשמה לאוניברסיטה, בר־אילן מבקשת להירשם גם במערכת השיבוץ הארצית, www.psychologymatch.org.
• בן־גוריון: ההרשמה למגמה החברתית בתשפ״ז נמשכה מ־1.2.26 עד 27.8.26, המסמכים עד 1.9.26, והתשובות ניתנו בסיום הראיונות.
• האוניברסיטה הפתוחה: המקורות לא כוללים מועדים.

אם אתם מגישים לבר־אילן או לפתוחה, תצטרכו ציון מתא״ם עוד לפני ההרשמה: המועדים הבאים הם 6.10.2026 (להרשמה לתשפ״ח) ו־24.10.2027 (לתשפ״ט); הפירוט בלוח הזמנים של מתא״ם 2027.

ציון מתא״ם וממוצע: מה כל תוכנית דורשת

בכל ארבע התוכניות שבטבלה יש דרך להגיש מועמדות בלי מתא״ם: בשתיים הוא לא נדרש כלל, ובשתיים אחרות ממוצע פסיכולוגיה גבוה מחליף אותו. המספרים הם תנאי סף להגשה. הם לא מעידים על הציונים של מי שהתקבל בפועל.

כמה דברים שלא רואים במבט ראשון על השורות:

• בר־אילן מאפשרת למי שממוצע הפסיכולוגיה שלו 90 ומעלה להגיש מועמדות גם ללא מתא״ם.
• באוניברסיטה הפתוחה ממוצע 93 ומעלה מאפשר להגיש בלי מתא״ם, ומתא״ם 120 ומעלה מאפשר לוועדת חריגים לדון במועמדות גם עם ממוצע נמוך מ־88.
• ברייכמן המתא״ם אינו תנאי סף, אבל ציון גבוה עשוי לתת יתרון בקבלת מלגת הצטיינות.
• בן־גוריון חסרה בטבלה, אך כאמור אינה מחייבת מתא״ם במסלול החברתי.

את התנאים של כל שאר המגמות, כולל הקליניות, תמצאו בטבלת תנאי הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה לפי מוסד. כדי להבין מה אומר ציון של 100 או 120 ביחס לשאר הנבחנים, קראו את ההסבר על חישוב ציון המתא״ם.

שאלות נפוצות

רוצים להשאיר את בר־אילן ואת הפתוחה על השולחן?

מי שמגיש רק למסלולים שלא דורשים מתא״ם יכול לדלג על הבחינה. מי שרוצה גם את האפשרויות האחרות צריך ציון, ועדיף לדעת את זה חודשים לפני אוקטובר.

מתא״ם חכם בונה תוכנית עבודה לפי התאריך שבו תיבחנו: סטטיסטיקה ושיטות מחקר, קריאת טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה, תרגול, חזרות מרווחות וסימולציות מלאות.

אפשר להתחיל בחינם, בלי כרטיס אשראי.

הנתונים בעמוד נבדקו ב־15.9.2026 מול פרסומי המוסדות ומסמכי הכנסת. התנאים והמועדים מתעדכנים בכל מחזור, ועמוד התוכנית הרשמי הוא שקובע.