תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית: מסלולי מחקר, מנחה ומתא״ם

תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית הוא תואר מחקרי. לומדים בו את מה שקורה בראש ולא נראה מבחוץ, כמו תפיסה, קשב, זיכרון, שפה וקבלת החלטות, ובמרכזו עבודת תזה במעבדה.

לפני הכול, התשובה שרוב מי שמגיע לעמוד הזה מחפש: ברוב מסלולי המחקר בישראל לא צריך מתא״ם. תל אביב, בר־אילן, האוניברסיטה העברית, הטכניון ובן־גוריון לא דורשים ציון מתא״ם למסלולים האלה. היוצאת מן הכלל הבולטת היא האוניברסיטה הפתוחה, שדורשת 100 ומעלה, אלא אם הממוצע בתואר הוא 90 ומעלה.

מה שכן קובע כאן הוא הממוצע, ובכמה מוסדות גם היכולת למצוא מנחה שיקבל אתכם למעבדה שלו.

ועוד דבר שכדאי לדעת מוקדם: פסיכולוגיה קוגניטיבית אינה תחום מומחיות לפי החוק. תואר כזה מוביל למחקר, לאקדמיה ולתעשייה, לא להתמחות קלינית.

בקצרה

• אם אתם מגישים רק למסלולי מחקר שלא דורשים מתא״ם, ייתכן שאין לכם צורך לגשת לבחינה בכלל. הזמן שלכם שווה יותר בממוצע ובקשר עם מעבדות.
• אם האוניברסיטה הפתוחה ברשימה, צריך מתא״ם 100 ומעלה, אלא אם ממוצע התואר שלכם 90 ומעלה.
• התחילו לחפש מנחה מוקדם. בבן־גוריון הקבלה נעשית לפי מנחה, בעברית ובטכניון צריך למצוא מנחה בעצמכם.
• אם יש סיכוי שתרצו בעתיד התמחות בקלינית, בשיקומית או בתחום מומחיות אחר, בדקו זאת לפני שאתם נרשמים למסלול מחקרי.
• חלק מחלונות ההרשמה ארוכים. בתשפ״ז בן־גוריון קיבלה בקשות עד סוף אוגוסט 2026, וחיפה מסמכים עד סוף יולי.

מה חוקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית?

תהליכים מנטליים. האוניברסיטה הפתוחה מתארת את התחום כחקר "תהליכים מנטליים סמויים מן העין": תפיסה, קשב, זיכרון, חשיבה, שפה וקבלת החלטות.

עלון התואר השני של בן־גוריון לתשפ״ז מפרט את טווח הנושאים במגמה לקוגניציה ומוח: מחקר "במגוון רחב של נושאים: תפיסה, קשב, למידה וזיכרון, שפה, חשיבה, קבלת החלטות, בקרה קוגניטיבית ועיבוד מספרי". לפי העלון, השיטות כוללות ניסויים התנהגותיים, מעקב אחר תנועות עיניים, מחקר על ליקויים בעיבוד פנים, דימות מוחי, מודלים חישוביים ומדעי הנתונים.

בתל אביב התחום מתפצל לכמה מגמות. לצד הקוגניטיבית ומגמת קוגניציה ומוח, המגמה הפסיכוביולוגית עוסקת ב"הבסיס הביולוגי של ההתנהגות האנושית", והתוכנית הבינתחומית מציעה "שילוב של תחומי המחקר השונים (קוגניטיבי-מוח-חברתי)".

האוניברסיטה העברית מנסחת את מטרת המסלול המחקרי שלה במונחים של כלים: הקניית "כלים מתודולוגיים, סטטיסטיים, ותיאורטיים הנדרשים לעריכת מחקרים בחזית מדעי המיינד".

המכנה המשותף ברור: זהו תחום של ניסויים, מדידה וניתוח נתונים. מי שנהנה מהקורסים בשיטות מחקר ובסטטיסטיקה בתואר הראשון, אותם נושאים של סטטיסטיקה ושיטות מחקר שמופיעים גם במתא״ם, ירגיש בו בבית.

מה עושים עם התואר?

ממשיכים לדוקטורט, עובדים במחקר ופיתוח, או משתלבים בתעשייה בתפקידים שקשורים להתנהגות משתמשים. המוסדות מתארים את זה כך:

• אוניברסיטת חיפה מונה בתיאור מסלול ק.ס.ם. (קוגניציה, מוח וחברה) את התחומים "מחקר אקדמי, מחקר ופיתוח נוירוקוגניטיבי, עבודה במשרדי ממשלה, חקר חווית משתמש, ניתוח התנהגות משתמש, פיתוח טכנולוגיות קוגניטיביות". לעמוד המסלול.
• בן־גוריון כותבת שסטודנטים במגמה עובדים במעבדות האוניברסיטה "ובחברות הייטק", כדי "לצבור ניסיון ראשוני במחקר בתעשייה". בשנה השנייה אפשר לבחור בפרקטיקום מחקרי בתעשייה במקום עבודה במעבדה.
• האוניברסיטה הפתוחה מציינת שהתואר מועיל "הן באקדמיה, והן בתעשייה", ושבוגריו יכולים להמשיך לדוקטורט בפסיכולוגיה או בתחומים קרובים, כמו מדעי המוח או בלשנות.
• הטכניון מתאר את התוכנית שלו ככזו שמכשירה חוקרים גם לאקדמיה וגם לתעשייה.

תחום נוסף שנוגע בקוגניציה הוא הנדסת גורמי אנוש. לפי רשימה של האגודה הישראלית לגורמי אנוש, יש בו תוכניות אקדמיות בבן־גוריון (הנדסת תעשייה), בטכניון, בתל אביב, בחיפה ובאריאל. חלקן אינן בחוג לפסיכולוגיה.

לא מצאנו נתון רשמי ועדכני על היקף התעסוקה של בוגרי פסיכולוגיה קוגניטיבית בישראל, ולכן אין כאן מספרי משרות או שכר.

האם יש התמחות בפסיכולוגיה קוגניטיבית?

לא. תקנות הפסיכולוגים (אישור תואר מומחה) משנת 1979 מכירות בשישה תארי מומחה: "פסיכולוג חינוכי / פסיכולוג חברתי-תעסוקתי / פסיכולוג קליני / פסיכולוג שיקומי / פסיכולוג התפתחותי / פסיכולוג רפואי". קוגניטיבי אינו אחד מהם.

המשמעות המעשית: תואר שני בפסיכולוגיה יכול לאפשר רישום בפנקס הפסיכולוגים, אבל אין מסלול התמחות שמסתיים בתואר "פסיכולוג קוגניטיבי מומחה". הטכניון, למשל, כותב שבוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה שלומדים אצלו פסיכולוגיה קוגניטיבית "יכולים להרשם בפנקס הפסיכולוגים".

אוניברסיטת חיפה מוסיפה הבהרה על התוכנית שלה, בעמוד מסלול ק.ס.ם.: "על פי החלטת מל״ג, סטודנטים וסטודנטיות שיסיימו תואר שני בתוכנית לימודים מחקרית לא יוכלו להתקבל להתמחות במשרד הבריאות". זו הצהרה של חיפה על התוכנית שלה. מוסדות אחרים לא פרסמו אמירה דומה במקורות שבדקנו, ולכן אם זה חשוב לכם, שאלו כל מחלקה ישירות.

מי שמתלבט בין מחקר לבין עבודה טיפולית או אבחונית עם תואר מומחה יכול להשוות עם התואר השני בפסיכולוגיה שיקומית ונוירופסיכולוגיה או עם המגמות הקליניות. שם הדרך עוברת דרך התמחות, ובדרך כלל גם דרך מתא״ם.

למי המסלול מתאים, ומה לשקול

המסלול מתאים למי שרוצה שהמחקר יהיה לב התואר, ולא תוספת לצד הכשרה מקצועית. כמה נקודות שעולות מפרסומי המוסדות:

• הזמן. העברית כותבת שהתוכנית "מיועדת לתלמידים המעוניינים להקדיש את מלוא זמנם למחקר". גם בטכניון רוב הסטודנטים לומדים במשרה מלאה.
• המנחה. בבן־גוריון "הקבלה למגמה היא על פי מנחה". בעברית צריך "למצוא מנחה לתיזה ולהתחיל לעבוד עליה כבר בסמסטר הראשון", ו"עדיפות תינתן לתלמידים שיירשמו לתוכנית כשכבר התקבלו למחקר במעבדה מסויימת".
• תכנות. בחיפה יש קורס תכנות חובה במסלול ק.ס.ם.
• כסף. בכמה מסלולים יש מלגות משמעותיות. בבן־גוריון מציעים "מלגות למועמדים/ות מצטיינים/ות, בסך שכר לימוד מלא + 2100 ₪ לחודש, למשך שנתיים". בטכניון "רוב המתקבלים מקבלים מלגה הכוללת פטור משכר לימוד ודמי קיום". חיפה מזכירה "מלגות למסלולי מחקר", והפתוחה כותבת ש"יינתנו מלגות שכר לימוד לסטודנטים מצטיינים".

איפה לומדים פסיכולוגיה קוגניטיבית לתואר שני

• אוניברסיטת תל אביב: ארבע מגמות מחקריות, קוגניטיבית, קוגניציה ומוח, פסיכוביולוגית ובינתחומית.
• בר־אילן: המגמה לקוגניציה, רגש ומוח.
• האוניברסיטה העברית: תוכנית מוסמך בפסיכולוגיה מחקרית.
• האוניברסיטה הפתוחה: פסיכולוגיה קוגניטיבית, עם תזה.
• הטכניון: מגיסטר בפסיכולוגיה קוגניטיבית והנדסת גורמי אנוש, "התמחות במחקר וביישום של פסיכולוגיה קוגניטיבית והנדסת גורמי אנוש".
• בן־גוריון: פסיכולוגיה ניסויית, המגמה לקוגניציה ומוח.
• אוניברסיטת חיפה: פסיכולוגיה מחקרית, מסלול קוגניציה, מוח וחברה, שלפי חיפה "מכשירה סטודנטים.יות לעיסוק במחקר בסיסי בפסיכולוגיה".
• אוניברסיטת אריאל: יש בה מגמה למדעי המוח וקוגניציה. לא מצאנו עמוד רשמי זמין עם פרטים, ולכן כדאי לפנות ישירות.

המועדים, המסמכים והמלגות בכל אוניברסיטה מפורטים בעמודי המוסדות: תל אביב, בר־אילן, האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הפתוחה, בן־גוריון וחיפה.

מבנה הלימודים במסלולים

קו מסמן פרט שהמוסד לא מפרסם במקורות שבדקנו.

התואר בפתוחה אינו תוכנית ללימודים מרחוק. עמוד התוכנית מדגיש שהיא "מחייבת את הלומדים בה בהגשת תזה – ומאפשרת להם להמשיך ללימודי תואר שלישי".

איך מתקבלים, ומתי נרשמים

במסלולי מחקר התיק נבנה סביב ממוצע, התאמה למעבדה ולעיתים גם הצהרת מחקר, ופחות סביב בחינה. המועדים האחרונים שפורסמו הם של תשפ״ז, וכולם כבר עברו. נכון ל־15.9.2026 אף מוסד לא פרסם מועדים לתשפ״ח.

• תל אביב: ההרשמה למגמות המחקריות נמשכה מ־1.2.2026 עד 15.5.2026. בתוכנית הבינתחומית מגישים הצהרת מחקר שמציינת את המעבדות הרלוונטיות.
• האוניברסיטה העברית: ההרשמה נפתחה ב־1.2.2026 ונסגרה ב־31.5.2026.
• בן־גוריון: ההרשמה נמשכה מ־1.2.26 ועד 27.8.26.
• חיפה: המסמכים היו צריכים להגיע עד 30.7.26.
• בר־אילן, הטכניון והפתוחה: מועדי ההרשמה לא מופיעים במקורות שבדקנו.

כלומר, בחלק מהמוסדות אפשר היה להגיש מועמדות למסלול מחקרי עד אמצע הקיץ ואף עד סוף אוגוסט. זה נותן זמן לפנות למעבדות, לדבר עם חוקרים ולבחור מנחה.

המתא״ם נכנס לתמונה רק אם הפתוחה, או מגמה יישומית שדורשת אותו, נמצאת ברשימה שלכם. במקרה כזה, להרשמה לתשפ״ח משמש ציון ממועד 6.10.2026 או ציון קודם בתוקף; עוד על כך בעמוד מתא״ם 2027.

המתא״ם במסלולי המחקר: מתי צריך ומתי לא

ברוב השורות בטבלה כתוב "לא נדרש", וזה המסר המרכזי של העמוד. רק באוניברסיטה הפתוחה יש סף מתא״ם, וגם שם הוא נופל כשהממוצע גבוה. הספים המספריים הם תנאי להגשה ולא תחזית לקבלה.

כמה הערות לטבלה:

• האוניברסיטה הפתוחה: מתא״ם 100 ומעלה וממוצע 88 ומעלה בתואר. ממוצע 90 ומעלה פוטר מהמתא״ם, ומועמד עם ממוצע בין 85 ל־88 ומתא״ם 110 יידון בוועדת חריגים.
• תל אביב: הממוצע של 88 ומעלה נדרש בפסיכולוגיה או במדעי הקוגניציה.
• האוניברסיטה העברית: אין סף ממוצע מספרי מפורסם, אבל צריך למצוא מנחה לתזה.
• בן־גוריון אינה בטבלה, אבל לפי העלון שלה המגמה לקוגניציה ומוח אינה דורשת ציון מתא״ם. אותו פטור חל שם גם על המסלול החברתי, שמתואר בעמוד על תואר שני בפסיכולוגיה חברתית.
• חיפה אינה בטבלה. במקורות שבדקנו לא מצאנו התייחסות למתא״ם במסלול ק.ס.ם., ולכן בררו זאת מול החוג.

בטבלה המלאה של תנאי הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה לפי מוסד ומגמה אפשר להשוות לתנאים במגמות היישומיות.

שאלות נפוצות

ואם בכל זאת צריך מתא״ם?

אם כל המסלולים ברשימה שלכם פוטרים מהבחינה, אל תיגשו אליה רק כי כולם ניגשים. אם הפתוחה ברשימה, או שאתם שומרים לעצמכם גם אפשרות למגמה יישומית, כדאי להתכונן ברצינות.

מתא״ם חכם מחלק את הזמן שנשאר עד הבחינה לסטטיסטיקה ושיטות מחקר, טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה, תרגול, חזרות מרווחות וסימולציות. כדי להבין קודם מה נבדק בכל חלק, קראו מה כולל חלק הטקסטים במתא״ם.

בלי תשלום ובלי כרטיס אשראי.

תנאי הקבלה ומועדי ההרשמה למסלולי המחקר מתעדכנים בכל שנה. העמוד משקף את מה שפורסם עד 15.9.2026, והפרסום הרשמי של כל מגמה הוא הקובע.